עזרה בנישואין משבר נפשי

שלום לך,
מברוק על התינוק החדש, טרי לגמרי.. ואתם שניכם עדיין בהסתגלות לנוכחות שלו.
שני תינוקות קטנים, כמו השניים שלכם, יודעים לתבוע את תשומת לבכם, וכתוצאה קל להיסחף למצב בו לא נשאר מקום לשום דבר אחר. אולם, הורים לא אמורים לחדול לחיות מרגע שנעשו הורים!
אחד הדברים הראשונים שעליכם לעשות הוא לתת מקום לזוגיות, למשל לדאוג לבייבי-סיטר ולצאת רק שניכם לבילוי-ערב, למצוא זמן לשוחח ולשים לב זה אל זו, וכדומה מחוות קטנות כלפי בן/בת הזוג. בנוסף, חוץ מההורות-לתינוקות, והזוגיות, יש גם את ה'עניינים' השונים של כל אחד מכם. יש להקפיד למשל על 'ערב בנים' עם החברים שלך.. בילוי-בוקר בבית קפה של אשתך עם חברותיה..

אני שומעת בדבריך שאתה נורא כועס. לא מעט אבות חדשים - לא משנה באיזה גיל נעשו אבות- חשים כעס בעקבות לידת תינוק חדש, בעיקר אם מדובר בתינוק ממין זכר. לפתע יש לך בבית שני מתחרים על אהבת אשתך! את כעסך אתה מפנה אל אשתך, פתאום הבדלי הרקע ביניכם צצים ונעשים משמעותיים, אשתך 'מואשמת' בלידת התינוק [למרות שאתה יודע שגם אתה שותף לעשייתו, ואתה גם מאוהב בתינוקות, לדבריך].

שיחות אחדות עם פסיכולוג - אתה בעצמך, שניכם יחד - עשויות לעזור!

כל טוב,

דווקא איני נוטה להסכים עם חלק מדברייך.. מבחינת אלמנט ההסתגלות ומאבק על ליבה של האם אין את זה כל כך .. הבן הגדול שלי זה המעריץ הכי גדול שלי( יותר מאשתי). ההרגשה שלי שגורמת לי להמון המון מורדות דיכדוך דיכאון היא הרגשה שעשיתי צעד שאני לא מצליח להשלים איתו מבחינה נפשית. פה אני חייב את עזרתך בהכוונה מה עליי לעשות .. יש בי רגשות אשם שפיספסתי את חיי את החופש את החברה ובעצם את עצמי.. אני לא מצליח להגיע לשלמות מבחינה נפשית ולהסתגל למצב שאני עם שני ילדים והחיים השתנו ... העליות והירידות האלה פוגעות לי בתפקוד היומי במצב רוח במצב של התנתקות מהכל כבר לא בא לי לשוחח עם ההורים רק לשחק את המשחק שהכל בסדר ושיהיו רגועים גם חבריי מרגישים שזה כבר לא אני השמחת חיים שלי נאבדה לגמרי... ושוב אני עד שהייתי האדם הכי שמח בעולם ומוקף באנשים ואיפה שלא הייתי המקום היה מלא באור.. כל ההרגשה הזו החוסר ביטחון נובעת מזה שבפנים אני לא מצליח להיות שלם עם הצעד שעשיתי עם האדם שעשיתי זאת איתו ... מה את מציעה לי איזה טיפול כי אני יודע שאני צריך טיפול ודחוף אחרת אני יקח את עצמי מבחינה נפשית למקומות שהמצב יהיה חמור עוד יותר .. אני מודע לעצמי ולבעיות ורוצה לקחת אחריות . תודה על העזרה אננ ממש שמח לפתוח את הלב.. ויש יש מטען עצום שעומד מעליי...

תיתכנה סיבות שונות לקושי שאתה חווה כרגע, ואני תומכת לחלוטין בהחלטתך לחפש טיפול, החלטה נבונה! טיפול יהווה מיקצה שיפורים בחבלי הגדילה שלך, ויהיה צעד אחראי גם כלפי משפחתך.
איזה טיפול? - כמובן שאין לי מספיק מידע ואין לי אפשרות במסגרת הפורום לדעת מה עדיף, ותלוי גם מה חושבת על כך בת-זוגך. פסיכולוג /ית קליני מנוסה יוכל לעזור לך/ לכם לשקול אם כרגע מתאים יותר טיפול פרטני לך, או טיפול זוגי.
חפש באיזור מגוריכם פסיכולוג קליני. אם דרך הקופה או באופן פרטי, [המלצות אישיות.. או התייעץ עם רופא משפחה... או פשוט דרך דפי-זהב. אנחנו עושים window shopping לדברים הרבה פחות חשובים, מותר גם להרים טלפון למספר פסיכולוגים ולהתרשם מי מתאים לך], אולי עם עדיפות קלה לפסיכולוג קליני שגם עוסק בטיפול זוגי.

בהצלחה,

האם יש לך המלצה על סמך הנתונים שרשמתי לך האם יש לך המלצה למטפלת עבורי ? אזור רמת גן / תל אביב/ גבעתיים . שוחחתי עם אשתי היום וסיפרתי לה שאני חייב לעבור את התהליך הזה עם עצמי ולפרק את המטען שאני נושא .. אשמח אם תמליצי לי או כמובן תפני אותי לאתר מסויים דבע לפחות אוהל לקהל תגובות של מטופלים ולקחת פסיכולוג קליני מומלץ. כני מודה לך!!

אני מנועה מלתת בפורום המלצות שמיות או המלצות לאתרים אחרים.

התייחסתי בסוף תגובתי הקודמת לשאלה כיצד לחפש פסיכולוג קליני [אתה גם יכול לוודא באתר משרד הבריאות, תחת הכותרת 'מאגר נתונים' , מיהו פסיכולוג קליני מומחה].

כל טוב לך, ובהצלחה