תכלית

שלום,
אני בת 20, וטיפוס די מלנכולי באישיותי.
כבר תקופה שאני מרגישה קצת אבודה. לא עצוב לי, אבל אני גם לא שמחה. ובעיקר אני מרגישה ששום דבר לא מניע אותי, וששום דבר לא באמת שווה או בעל משמעות.
הכל מסביב מרגיש לי 'סתם'.
אני יודעת שאני צעירה, ושזה יגיע... אבל אני לא מחפשה תכנית בטחון,או רשימת 'עשה' לעתיד הקרוב. אלא משהו פנימי שיבעיר בי את האש לנוע ולהתקדם הלאה.

אני נוטלת ציפרלקס 15 מ"ג לOCD, למקרה שמישהו רצה להעלות את זה כרעיון. ונמצאת כבר שנה בטיפול שמרגיש לי קצת תקוע.

אני לא יודעת מה אני מצפה לשמוע כאן, הייתי רוצה אולי שתתיחסו למקרה שאני מתארת,בלי הצעות להעלות את העניין בטיפול,כי העניין מועלה.

אני מניחה שאני רק רוצה לשמוע פרספקטיבה נוספת.. אני מרגישה כאילו אין באמת מה לעשות, מצד שני כ"כ נמאס לי מהמצב.

אשמח לכל מענה,
צום מועיל וחתימה טובה לכולם:)