ועוד משהו...

אני מבין שהגעת לפסיכולוג בגלל כעס חרוני. אני גם מבין שאם את מגיעה בגלל זה לפסיכולוג את מודעת לבעיה, ומודעת לזה שזה בעיה. למרות זאת ברור שבחיי היוםיום קשה להשטלט על הכעס, בשביל זה צריך לחיות כל הזמן בהיכון של "לא לכעוס". אבל אני חושב שבפכישה עם הפסיכולוג, כשאת בשיא המודעות לבעיה, וכשאת לא מנהלת חי יוםיום רגילים אלא עוסקת במודע בבעיית הכבס שלך, אולי כדאי לנסות להחליט לפני הפגישה "בפגישה הזאת אני לא כועסת. נקודה." ובמשך הפגישה כן להיות במין כוננות כזאת של "לא לכעוס". אני חושב ששם זה יצא לך הרבה יותר בקלות. תנסי
מאחל בהצלחה רבה, אורן