עצבנות יתר

שלום ירין,
את מתארת שני 'דגלים אדומים"! - כלומר, מצבים שמחייבים עזרה נפשית, בהקדם.
האחד, אובדן שליטה והתפרצויות אלימות שלך.
את שואלת אם התנהגות זו תיתכן כתורשה מאביך. ייתכן, לעתים נטייה לרוגזנות מורשת באופן גנטי-ביולוגי. אך זה גם יכול להיות 'תורשה סביבתית' - דהיינו,בעייה בסיסית שלך בשליטה בתסכולים, ובהתנהלות מול גברים, כתוצאה מכך שאבא [הגבר הראשון בחייך] לדברייך התעלל בך.
וזה מביא אותי ל'דגל האדום' השני. עברת בילדותך התעללות מצד אביך, וזה נושא שמצריך טיפול ועיבוד רגשי. כפי שאמרתי לעיל, זה משפיע על התנהלותך עם גברים, ועלול גם לגרום לבחירה פתולוגית של בני-זוג.
אין כאן 'טיפים' וקיצורי דרך. המלצתי היא לפנות לטיפול לפסיכולוג קליני, איתו גם תוכלי להתייעץ אם כדאי - בנוסף לטיפול בשיחות - להיעזר תקופת-מה בטיפול תרופתי לשליטה בכעסים והתפרצויות.

כל טוב,

התפרצויות הזעם הם לאו דווקא על בן הזוג אלא זה מתפרץ גם על אמי ( אני אוהבת אותה מאוד אבל לפעמים יש בינינו וויכוחים כמו בכל משפחה -אבל התגובות שלי הם מוחצנות מדי !). ויש לי נטייה להיות יותר מדי רגישה ואכפתית גם לדברים שלא נוגעים אלי ספציפית וחכן מבזבזת את כוחי גם בפתרון בעיות שהם לא שלי. ובקשר לבן זוגי אני נוטה הרבה להזכר בעבר ומעלה דברים שהוא עשה מהעבר ) לאו דווקא רעים אלא נובעים מחוסר בגרות ) ונוצר ריב נוסף .
את באמת חושבת שפסיכולו יוכל להכווין אותי ולעזור?

תודה שוב;)

כפי שכתבתי, שני עניינים שהעלית מעוררים לדעתי את הצורך באבחון נכון ובטיפול, הכתובת היא פסיכולוג קליני.

כל טוב,