חייבת לפרוק...

שלום לך,
כפי שאת מציינת בתחילת דברייך [ולאור פנייתך אני נוטה להסכים איתך] - את בדיכאון.
דיכאון זה כמו לחבוש משקפיים מאוד-מאוד-מאוד שחורים, ובמשך תקופה ארוכה להסתכל על העולם.. על עצמנו.. על כל דבר.. רק דרך משקפיים אלו. דרך משקפי הדיכאון הכל ניראה עגום וחסר תקווה [אפילו הפסיכולוגיות].

הטיפול הנכון במצב זה הוא שילוב של טיפול תרופתי בצד טיפול פסיכולוגי.
טיפול תרופתי התחלת לקבל, התמידי בו.
קצת תמוה בעיני שהספקת כבר לעבור כמה פסיכולוגיות שונות.. ייתכן שאת עוברת מהר ממטפל למטפל ולא נותנת לעניין צ'אנס אמיתי?
אני מציעה שעכשיו, כשאת מתחילה לחוש טוב יותר בעזרת הציפרלקס, תישקלי לחזור לטיפול פסיכולוגי אצל אחת מהמטפלות הקודמות. [בכל אופן, הכתובת המתאימה היא פסיכולוג/ית קליני/ת.]

הרגישי בטוב,

אהלן, קראתי מה שכתבת ומאוד הזדהתי, מה שעובר עלי (אמנם כל החיים בערך, אבל בדיוק כמו אצלך בשנים האחרונות , ואני בן גילך בערך, זה כבר הולך ומחמיר כל הזמן ובזמן הממש אחרון בדיוק כמוך אני מגיע לנק' שבר חדשות שלא דמיינתי שאגיע אליהם), מאוד דומה למה שאת מתארת, האמביציה הזאת להצליח ושאיפה הזאת להוכיח לעצמנו שאנחנו לא סתם כישלונות, על דיכאונות ,בכי מלווה בכאב עמוק והזעה , אין מה לדבר בכלל ואני בטוח שאם נגיד אני יזכיר כאב לא ברור שאוכל אותך מבפנים וכאילו מישהו שיושב לך בראש ונופל עליך ממש חזק כדי להראות לך שאתה כישלון , זה לא היה זר לך , ואולי גם אוסיף שרשראות של מזל ביש שפתואם יום אחד נופלים עליך כאילו סחבת עליך את כל המנכוס של העולם עד די כך שזה כבר מגוחך להגיד צרות באות בצרורות כי זה פשוט נכון מידי.., תראי.., אולי אני יגיד פה משהו חשוב, אני מעולם לא נטלתי תרופות כאלה ואחרות כי אני תמיד האמנתי (ועדיין) שזה לא פותר את הבעיה רק את הסימפטום , ופסיכולוגים באמת יכולים לעזור לך אבל צריך למצוא את המטפל הנכון שיהיה גם מספיק כישרוני בחיבור שלו עם המטופל , כי אין פה תורה מסיני, עכשיו אכתוב פה משהו שאולי לרבים מהמלומדים שיקראו את זה תעלה גבה או שתיים , תראי , יש משהו שקשה לקרוא לו בשם שגורם לזה ועכשיו לחלק היותר מוזר זה לא משהו זה מישהו (ואני לא סכיזופן, ואין לי הזיות כלל, יש פה הרבה שנים של חקר לפרקים של מה שאני מתאר פה ) זאת ישות שמתיישבת עליך ופשוט ניזונה ממך ומהכאב שלך , תנסי לבדוק ותראי , כאשר את ישנה , תחשבי על מה את חולמת?, האם יכול להיות שהרגשת משהו שהוא לא שלך שם?, אם תתחילי לנסות קצת לחקור את שורש המחשבה, שמביאה אותך למחשבות האלה, תגלי על היקום שמסיביב דברים שלא דימיינת , בתור התחלה אולי שווה לשאול את עצמך מה ממה שאת חושבת באמת שלך?, ומה מגיע ממקורות אחרים, שם זה מתחיל, אל תפחדי- תנסי להגיע לשורש התודעה שלך , זה מאוד קשה אבל במצב שאת מתארת זה אפשרי ואפילו הכרחי, אבל אז תוכלי להבין שיש פה עיניין עם משהו שבא עלייך או שזימנת אותו עם חשיבה מסויימת, את מבינה , שום דבר ממה שאת חווה הוא לא סתם, יש פה משהו שאת צריכה להבין על עצמך והטבע שלך והיכולות שלך, אני בטוח שאת ממש כישרונית , והדבר הזה תפקידו לכוון אות ךלשם , מדיטציה גם עוזר לנקות ולכוון, אין לצפות שהמציאות תשתנה במכה אבל , ובזה אסכים עם הפסיכולו' יש משקפיים שחורים שדרכם אנו רגילים להסתכל , לאו דוקא בתור דכאוניים אולי יותר בתור כאלה שרואים יותר לעומק וכאלה שכמהים כבר להרגיש טוב, אבל צריך ללמוד לראות את הטוב ..,וכנראה שזה הניסיון שלך כרגע בעולם הזה (למקרה שאת תוהה - אני לא איש דת .. רק אחד שבאמת מזדהה עד כדי תמיהה..) יש פה עבודה רצינית ומבחנים אינספור , אבל דבר אחד אוסיף : אם זה האתגר שלך את יכולה לעבור אותו , ואם עד היום ניסית תרופות ופסיכולוגיה וזה לא עזר הגיע הזמן לנסות להגיע לשורש.. להתעמק בתודעה

הפורום הינו פורום מומחים ולא מקום לשיח חופשי בין הקוראים, תגובות בלתי מתאימות תימחקנה.