חוסר ביטחון

שלום,
קראתי את הודעתה של רותם, "בת 17 חסרת ביטחון עצמי".
ראיתי את הכותרת ומיד פתחתי את ההודעה, משום שאני גם חסרת ביטחון.
הזדהתי עם דבריה בקשר לכל מה שאמרה על עצמה, שמרגישה לא טובה, לא יפה, אף אחד לא רוצה להיות איתי, לא שווה וכו'. גם אני מרגישה כך, למעט העובדה שלי לא אומרים שאני נראית טוב, לא פעמיים ואפילו לא פעם. אנשים למעשה לא מתקרבים אליי בכלל, אין לי חברים ובטח שלא זוגיות. באמת! לא רוצים אותי. משהו לא בסדר, כנראה שבי. לא מעריכה את עצמי, אני לא שווה כלום, לא רואה עצמי כמשהו בכלל. מה עושים?
קראתי גם את תגובתך אליה. במקרה שלי אני קצת יותר גדולה ממנה, לא בהרבה, אולם לא נחשבת בגיל ההתבגרות. כתבת לה שיש סיכוי שבקרוב תתחיל לחוש יותר מתחברת לעצמה, למחמאות שהיא מקבלת ולעניין שהחבר שלה מגלה בה. יופי. אז לי אין מחמאות ואין חבר ואין עניין,וגם עם הזמן לא התחלתי להתחבר לעצמי (מרגישה כך הרבה זמן).
מה אני עושה במקרה שלי?! אני מרגישה לא יפה, לא טובה, לא שווה, אבל בניגוד אליה, אני באמת כזאת, והדבר מתבטא בזה שאלי לא מתקרבים בכלל, כמו שהיא חושבת שאמור לקרות לה. אז אצלה זה הרגשה בלבד, במקרה שלי אני כל מה שהיא אומרת על עצמה.
אין מה לעשות מבחינתי, אני אבודה. אצלי זאת לא סתם הרגשה , אני כך באמת. אז זהו...
עבורי מה שכתבת לה לא מתקיים, כי אין סיכוי שאתחיל להתחבר לעצמי, שהרי לי אין את המחמאות או האנשים סביבי!!! שיגידו לי שאני מהמממתת!!!!!!!!!!!!!!!!!