פריקה.בבקשה תגובה

פריקה:
נמאס לי.
מגיל 16 התחיל הקטע הזה ,של -כשאני לא מרגיש טוב עם עצמי וההרגשה הפנימית שלי לא טובה,
הרבה הרבה מאוד דברים משתנים אצלי.
עד גיל 18,הייתי מודע לבעיה אבל לא נתקעתי עליה אף פעם ואף פעם לא עבר לא עבר לי בראש לא לצאת עם חברים בגללה או דברים כאלה,
למרות שהייתי מודע שהשינוי בהרגשה הפנימית עשוי לקרות.
בגיל 18 רצינו כל הח'ברה להשכיר וילה לחיי החוקיות,כבר אז התחלתי לחשוש מהבעיה,
להיות 24 שעות עם חברים שלי,כשהשינויים בהרגשה הפנימית יכולים לקרות אין ספור פעמים ,
ואני צריך להעמיד פנים,להילחם,להמשיך לדבר,או לא להמשיך לדבר ואז עוד יותר להיכנס לזה
ככה זה היה עד גיל 18.
בגיל 18 ,הגיעו 2 משברים אצלי,המשבר הראשון,הוא שכל הזמן לא הרגשתי טוב עם עצמי במשך כמה חודשים,בניגוד ללפני כן שהיו מדובר במעין התקפים כאלה,המשבר השי הוא שהגיע משבר אובססיביות חזק,שגרם לי להתעסק בבעיה הזאת בצורה קשה מאוד
הייתי בטוח שאני סובל מחרדה חברתית לאור התסמינים של הבעיה ,התחלתי לגלוש בפורום חרדה חברתית,לשמוע קלטות איך לצאת מהם
אח"כ זה כבר הפך לביזארי לחלוטין וכל הזמן התעסקתי בבעיות הנפשיות שלי..
היום אני בן 19,עדיין סובל מהבעיה הרגשית,זה מסתכל,התגברתי על האובססיביות.
אבל אני יתן דוגמה,כשאני מרגיש רגיל ובסדר עם עצמי אז הכל סבבה,
כשאני לא מרגיש טוב עם עצמי,אני יכול למשל לראות תוכנית טלוויזיה ,ולראות אנשים מדברים ולנסות ללמוד מהם מיומנות חברתיות,
כי כשאני לא מרגיש טוב עם עצמי,זה לא רק מדובר בחוסר ביטחון עצמי,זה הרבה דברים,אני לא אוהב אף אחד,אני לא יכול לפרגן,אני מרגיש ממש בן אדם שונה.
עם אני רוצה לדבר כשההרגשה הפנימית שלי "מרירה" זה רק יכאיב לי עוד בלב.
לפעמים זה כל כך יוצר פער גדול בין המצב הרגיל שלי לבין המצב שההרגשה הפנימית מרירה,
שאני מרגיש שונה כלפי עצמי.אני בן נוער,וכולנו אוהבים לדבר בשפה בוטה וגסה לפעמים,אז לצורך העניין שמעתי את אחי מדבר קצת בשפה כזאת,והרגשתי לא טוב עם עצמי,
ואז כאילו הרגשתי כאילו אני רוצה להיות כמוהו.
אבל זה מוזר,כי אני כן כמוהו בעניין הזה.השינוי בהרגשה הפנימית גורם לי במודעות שלי לא ממש לדעת .
זה סוג של משבר זהות כי אני כן יודע מי אני,עד שההרגשה הפנימית משתנה.
ברור לי שהשאלה הזאת תישאל,אז ההרגשה הפנימית יכולה להשתנות מכל דבר קטן,באמת מדברים קטנים שקשורים לעצמי
שוב,לא הפריע לי במהלך התיכון להתחיל עם בחורות במועדונים וליצור סטוצים עם בנות,אבל ברגע שההרגשה הפנימית משתנת,היצר הראשון הוא להתכנס בתוך עצמי,ולקפוא.

אני עובר עכשיו תהליך אבחון פסיכולוגי,וזה תהליך שיקח זמן,אני פשוט זקוק לאיזה תגובה מרגיעה ,ושאחד הפסיכולוגים כאן יבין את הבעיה עד אז..תודה ושבוע טוב .