לפעמים מרגישה משוגעת

אני בת 23. עברתי תקופה של דיכאון לפני כמה שנים, אימי הייתה מכה אותי כל יום (לא עד זוב דם.. )סבלתי מאלימות מילולית, השפלות מול אנשים... הוריי התגרשו כשהייתי בגיל צעיר מאוד ומאז ומתמיד אני זוכרת אלימות בבית. הבטחתי לעצמי שלא אלך אחריה ולא אכה לעולם. הרגשתי שנאה כלפי כולם וכלפי עצמי בעיקר, חשבתי על התאבדות הרבה אך פחדתי מזה, נשרתי מבי"ס איבדתי את רוב חבריי והתכנסתי בתוף הקליפה מלאת הזעם שלי. עזבתי את הבית והתחלתי להשתקם, התבגרתי ופתרתי את הכעס כלפי עצמי אך עדיין יש דברים שאני לא מצליחה לפתור, זה הורס את הקשרים שלי עם אנשים, אנשים שאני מאוד אוהבת, אני פוגעת בחבר שלי ונהפכתי למה שהכי פחדתי ממנו,בגלל מה שלמדתי בבית, אמא שלי.
איך אוכל להגיע למצב שאני לא "מתפוצצת" כך?
אני מלאה בכעס, תסכול ופחדים מהכל.