מתגעגעת לעבר

אני בת 30 נשואה עם שני ילדים קטנים.
מרגישה הרבה פעמים רצון לחזור אחורה, לבית של ההורים, להוריד ממני את כל מטלות החיים, האחריות הגדולה כלפי הילדים, פשוט רצון לברוח מהכל, רוצה לחזור לחיות עם אחיי באותו הבית, היה לי כל כך כייף בבית עם ההורים.
בבית שיש לי היום עם בעלי והילדים אני עדיין לא מרגישה שזה הבית שלי כמו שאני מרגישה עם הבית של ההורים שלי (הבית בו גדלתי).
בעלי בחור טוב, בסך הכל אין לי על מה להתלונן אבל העבודה הבלתי פוסקת סביב הבית והילדים פשוט גורמים לי להיות עייפה מאוד וחסרת חשק לחיות, אני קמה בשש בבוקר כדי לארגן את הילדים ולפזר אותם בגנים ולהספיק להגיע לעבודה ואז שוב לאסוף אותם מהגנים לפעילויות אחה"צ ואז ארוחת ערב ומקלחות שתמיד מלוות בבכי וצרחות. מגיע הלילה וכל מה שנשאר לי הוא לארגן את עצמי ליום המחרת.
אלו החיים??? אני רק רוצה שהכל יעלם! ואני אחזור להיות רווקה וחופשייה.