שלום

שלום... אני בת 20, נשואה ואם לילד. אין באפשרותי לא את הכסף ולא את הזמן להגיע לפסיכולוג או פסיכיאטר כרגע ורק רציתי הזדמנות לשמוע ממישהו מומחה עם מה שעובר עלי הוא מוגזם ואפילו סוג של איזשהי הפרעה. אני מניחה שיותר מזה לא תוכלו לעזור לי ואולי רק לתת עצה כלשהי..
בגיל 17 התאהבתי במישהו ואפילו שאחרי שגיליתי שהוא בכלל לא מה שחשבתי עדיין אהבתי אותו. איכשהו העניינים נהיו שהפכתי לחברה של אחד החברים הטובים שלו שחיזר אחרי, בהתחלה עדיין הייתי שקועה באהבה אל אותו האחד ואז התחלתי לאהוב גם את החבר שלי.
נעלמנו ביחד לתקופה של כמה חודשים והתרחקנו מכל החברים שלנו, זאת הייתה התקופה הכי מאושרת בחיים שלי גם כי שכחתי את אותו האחד. ואז חזרנו והרגשות האלה חזרו, כאילו שאני מאוהבת בשניהם. אותו האחד התייחס אלי כידיד רחוק, גם כי יש לי אופי נורא ביישן וסגור וכמעט ולא יצא לנו לדבר.
אחרי שנכנסתי להריון, אם כל הבלאגן שקרה לא היה לי זמן לחשוב, גם לא אחרי הלידה. אבל כיום כמעט שנתיים אחרי הלידה, הסבתות לוקחות את הילד באופן קבוע בסופי שבוע כדי לאפשר לנו להשתחרר ולהנות עם חברים.
אני לא רוצה להיכנס לזה יותר מידי, אבל בעלי תומך בנישואים פתוחים ואני מסכימה איתו. שנינו סיכמנו שלא היה לנו מספיק ניסיון מיני ואנחנו זקוקים לזה כדי להמשיך ולהיות ביחד (בבקשה תעזבו את זה, זאת לא הבעיה), איכשהו קרה ששכבתי עם אותו האחד. הייתי מאד שיכורה ומאד הצטערתי על זה בבוקר כי זה ממש לא מסוג הדברים שאני עושה. אחרי שנרגעתי והקשבתי לבעלי ולקחתי את זה כחוויה המשכנו הלאה. וכמה שבועות אחרי קרה איכשהו ששכבנו שלושתנו.
כמה ימים אחרי הזמנו אלינו חברים ואיכשהו יצא בטעות שאני ואותו האחד נתקענו לבד לזמן מה עד שכולם יגיעו, ישבנו שקטים וניסינו לעלות שיחות על הילד שלי וכל מיני עד שהוא הכריז פתאום שהוא הרגע חזר מהעבודה והוא צריך ללכת להחליף בגדים ויחזור עוד מעט. ואז מסתבר (אני לא רוצה להיכנס לפרטים), מה שקרה זה שידיד וחברה שהיו אמורים לבוא אלי, הוא קרא להם אליו והם הלכו לשם וישבו שם עד שעה מאוחרת ואפילו לא שקלו לבוא לכאן. בדרך חברה שלי גם אמרה שהוא התכתב עם מישהי כל הזמן ושלח לה סמיילים של לבבות.
עכשיו נכנסתי לדיכאון של החיים שלי, אני יודעת שלא הייתי צריכה לצפות דבר מסטוץ אבל לפחות רציתי קצת כבוד כידידה... אני מרגישה פגועה ועצובה ובדיכאון, לא מתחשק לי כלום. עוד יותר מזה אני מרגישה כמו ילדה קטנה ומטומטמת, אין לי מושג איך הגעתי למצב המשפיל הזה בכלל, אין לי מושג איך זה שאני עדיין אוהבת אותו אחרי כל כך הרבה שנים ואחרי שיש לי בעל כזה נהדר ומשקיע ומקסים וילדה מדהימה, לא טוב לי עם עצמי. אני לא יודעת מה עובר עלי.