טיפול כואב

שלום לך,
הטיפול בפצע, שבמילא כואב, אכן עלול להכאיב. אך האם בשל כך לא נטפל??
כאשר המטפל מיומן.. רגיש.. יודע כיצד 'לסגור פגישה' ולא להשאיר פצעים פתוחים - אפשר לקוות שיכאב פחות.
לעתים נוקטים ב'הרדמה מקומית' [למשל, לעתים מלווים תקופות מסויימות בטיפול-הפסיכולוגי גם בטיפול תרופתי, כדי להקל ולאפשר את הטיפול]. ייתכן שצריך לטפל יותר בזהירות, באיטיות, 'החלפת תחבושות תכופה' [למשל, ייתכן שתקופות מסויימות בטיפול עדיף לנקוט במיפגשים תכופים יותר ולא להסתפק במיפגש חד-שבועי].

המטפל צריך אם כן להיות מיומן ומתאים - עדיף פסיכולוג קליני, עם נסיון בטיפול בנפגעי פגיעה מינית . בנוסף, אבחון פסיכו-דיאגנוסטי [טסטים פסיכולוגיים] קודם לתחילת הטיפול יכול לעזור למטפל לדעת מהם הקשיים הצפויים ולתכנן נכון את ההתערבות. לעתים יש צורך במעורבות של פסיכיאטר שיהיה 'בתמונה', יסייע בהערכת מצב ובמידת הצורך יסייע בעזרה תרופתית במהלך הטיפול.

הצבעתי על פתרונות אחדים אפשריים להקלה על הכאב שבטיפול, אלו כמובן החלטות שהן לשיקולו של המטפל. מקווה שתמצאי את המטפל/ת המתאים ולא תזניחי את עצמך.

כל טוב,