מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- טיפול צמוד....25/01/2014
שלום אירית
אחותי הקטנה (29) בטיפול שבע שנים אצל פסיכולוג מקסים, אכפתי אשר הצליח בכשרון רב ליצור איתה קשר נפלא ולהציל את חייה ממש. בעבר היא ניסתה להתאבד, וסבלה מהפרעות אכילה וטראומות.
היום היא במצב מעולה. לומדת, עובדת ומנהלת מערכת יחסים בריאה ויציבה.
אבל היא לא מצליחה להיפרד ולהפסיק את הטיפול הפסיכולוגי. היא ניסתה לפני שנתיים ושוב לפני חצי שנה אבל חלה התדרדרות מהירה במצבה (חזרה להרעיב את עצמה ולהקיא). היא טוענת שהיא זקוקה לפסיכולוג שלה כמו שחולה כרוני זקוק לתרופות שלו לכל החיים. שוחחתי בגלוי איתה וגם עם הפסיכולוג שלה (כמובן שהיא נתנה את הסכמתה לכך) והוא טוען שהפסקת הטיפול צריכה לבוא מכיוונו של המטופל. הוא טוען שהוא ימשיך לטפל בה כל עוד שהיא תביע רצון בכך.
שאלתי היא: האם היא פיתחה תלות בפסיכולוג שלה? האם הטיפול לא יעיל מכיוון שבלעדיו היא מתדרדרת שוב לאנורקסיה?
עוד משהו חשוב, אני יודעת שלפעמים היא מסמסת לפסיכולוג שלה וגם מדברת איתו בטלפון. האם זה מקובל?
אני למעשה גידלתי אותה ואני דואגת לה מאוד. אשמח לשמוע את דעתך.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר טיפול צמוד - תגובה
אירית כהן26/01/2014שלום לך,
ראשית אבהיר שאינני יכולה לדעת מה נכון עבור אחותך [בניגוד לפסיכולוג שלה שמכיר אותה שבע שנים, ובניגוד לאחותך עצמה.. שניהם יודעים מה טוב עבורה ].
עם זאת, אתייחס לשני עניינים חשובים שעולים מדברייך.
עניין אחד - מה בעצם מתרחש בטיפול מוצלח? הטבה בתפקוד והפחתה בסימפטומים הם ביטוי חיצוני, 'גלוי', - לכך שמתרחש תהליך סמוי של שינוי פסיכולוגי פנימי, שינוי אישיותי. הטיפול המוצלח הוא תיקון לכשלים שהתרחשו במהלך ההתפתחות הפסיכולוגית - וזהו תהליך ממושך.
כפי שלא שולחים ילד לחיים עצמאיים רק משום שהוא שמח ומתפקד, כך לא משלחים מהטיפול מטופל שעדיין בתוך אותו תהליך תיקון. ייתכן שאחותך חשה עדיין מורעבת למזון הטוב שהיא מקבלת מהפסיכולוג שלה לצורך אותו תיקון פנימי.
עניין חשוב נוסף הוא התמודדות הסביבה הקרובה עם תהליכי השינוי של יקירם. תכופות יש לחץ מצד המשפחה לקצר את הטיפול [ובכך בעצם מפריעים למטופל להמשיך ליהנות מאותו תהליך תיקון]. הסיבות ללחץ הזה יכולות להיות שונות, מעלים שיקולים כספיים, או חששות מ'תלות'.. אני סבורה שפעמים רבות קיימת באופן לא-מודע קינאה ביחס למטופל: את אמנם שמחה לראות את אחותך פורחת ומחייכת - אך זה די מעצבן שהיא נזקקת לאדם זר [הפסיכולוג] ולא מסתפקת בך, האחות שטיפלה וגידלה אותה..
אני מבטיחה לך שהיא עדיין ותמיד תהיה זקוקה לך, אחותה הגדולה. וזקוקה כרגע שתעמדי לצידה באותו תהליך שינוי פסיכולוגי שהיא חווה.
כל טוב,* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאירית המקסימה
....26/01/2014תודה על התשובה. הארת את עיניי.
גם אני עברתי ילדות נוראית וכנראה מתקשה לבטוח (כולל בפסיכולוג של אחותי שהוא איש מקצוע נהדר, ויותר מכל בן אדם נפלא).
ושאלה אחרונה ברשותך - האם יש אנשים מסוימים שיצטרכו כל חייהם תמיכה / טיפול פסיכולוגי? אנשים שעברו טראומה נוראיות?
ויכול להיות שזה באמת בסדר?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהמקצה שיפורים
אירית כהן27/01/2014אני מניחה ששאלתך נובעת מהצהרותיה של אחותך שהיא תזדקק לטיפול 'כמו חולה כרוני' כל חייה, היא כנראה רגילה שמקשיבים לה רק שהיא 'חולה' .. אבל ייתכן שהיא עצמה חווה את הטיפול שלה כארוחה מזינה ולאו דווקא כ'תרופה', והיא תרצה לעזוב את הטיפול או להפחית מאוד את המינון כשהיא תחווה שובע [כלומר, כאשר יושלם אותו תהליך תיקון שדיברתי עליו לעיל] .
אני מציעה גם לך לחשוב על טיפול פסיכולוגי לא כעל משהו שנותנים לאנשים חולים.. אולי כל אדם זקוק לטיפול פסיכולוגי כ'מקצה שיפורים'. ואם תשאלי " עד כמה אפשר להתמיד בהשתפרות?" - השמיים הם הגבול, לא??
כל טוב,* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אורח חייכם בריא?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

