לאלוהים

מכתב לאלוהים
אלוהים יקר אני לא אוהבת אף אחד לא בא לי לאהוב אף אחד אין אפילו בדל של טוב בעולם
הזה. סידרת לי בן אדם אובססיבי שרודף אחרי כבר מי יודע כמה שנים הוא הרס לי את החיים
לגמרי לקח לי את החברים שלי מקנא בכול דבר שזז ומאשים אותי בזה הוא יודע כול מה שאני
חושבת ורואה כול מה שאני רואה ואלוהים אם זה מה שסידרת לי אני אומרת לא תודה.
קח אותי מהחיים האלה לא רוצה את זה. לא עשיתי מעולם דבר רע, אולי פגעתי אף פעם לא
בכוונה וכן גם אני בן אדם ואנשים עושים טעויות אבל נראה כאילו קיבלתי את העונש של החיים
שלי העונש הכי כבד בעולם, ואני שואלת את עצמי למה? אני יודעת שאתה יכול לגאול אותי
ולהרוג אותי בהרף עין, משום מה אתה רוצה שאני יחייה ויסבול ויקבל על עצמי את האחריות
של כול דבר שקורה, אין לי מושג על מה הם מדברים על נבואה על ילדים הם פשוט חולים בראש
ואני היחידה שרואה את האמת שאין להם לב שלא אכפת להם מאף אחד חוץ מעצמם
וצריך ללטף אותם ולגעת בהם בידי משי. ואני לא ידי משי בכלל כשצריך אני פוגעת שצריך אני יורה חצים לכול עבר. אני לא הבן אדם המתאים לטיפול בבעיה הזאת, ואם לשאול לדעתי זה דורש טיפול תרופתי. אלוהים תן לי ישועה תן לו להבריא ותן לו את המשקפיים. שחרר אותי מהכלא שאני נמצאת בו, אני לא משוגעת ולא פסיכית אבל נמצאת במצב בילתי אפשרי לצערי ולא יודעת אייך לפתור את זה. לא אני גרמתי להם להתאהב בי. אז אסור לי לדבר? אסור להגיד מה אני חושבת? זה האופי שלי
אתה בראת אותי ככה. אלוהים אני לא מאמינה בך אבל אני פונה אלייך כמוצא אחרון אם אתה קיים
ותעזור לי אני יאמין. אבל כול מה שאני רואה זה רוע בילתי נגמר ואני חנוקה ואין לי למי לפנות יותר
אני יודעת שרק נס יעזור פה, חוץ מזה הכול אבוד.