מקובלות בחברה

שלום רותם,
אתחיל מסוף דברייך, הצורך שלך כדברייך 'כל הזמן באישור חברתי'.
ברמה מסויימת הצורך הזה מובן . כנערה מתבגרת את חווה שינויים רבים בתוכך, זה מבלבל, והאישור החיצוני מהווה לעתים אחיזה מסויימת ש'אני בסדר' למרות כל השינויים והמהפכים הפנימיים. אך לעתים הצורך הזה נעשה חריף מדי, ומעיד שהבלבול הפנימי רב מדי.
נערה או נער שנמצאים במצב זה עלולים להיתפס לצעדים לא בריאים. למשל, שאיפה חזקה להיות 'בין המקובלים'. השאיפה להשתייך לאותה קבוצת אנשים [שנשמעים לי מדברייך קצת מתנשאים ו'תופסים תחת'] - השאיפה הזו עלולה להיות מסוכנת ! השאיפה הזו גורמת לא פעם לנערות ונערים להיות 'לא הם עצמם' ולעשות מעשים לא מתאימים להם.. להשתדל יותר מדי 'למצוא חן' עד כדי עשיית מעשים נגד טובת עצמם.

אני ממליצה שתנצלי את כישורייך להתחבר עם אנשים שבאופן טבעי מתאימים לך. את עשוייה למצוא אותם ממש מתחת לאפך [בכיתה.. בשכונה.. בחוג כלשהו שאת משתתפת בו.. ועוד. אולי בתנועת הנוער?].
בנוסף, כדאי שלא תסתפקי רק בפורומים מהסוג הזה אלא תשוחחי על הנושא, [הלחץ המתמיד שאת חשה להשיג 'אישור חברתי'], באופן פרטני עם מישהו בוגר - כגון יועצת ביה"ס.. או המחנכת... או פסיכולוגית ביה"ס. במקביל נסי לשתף מישהו במשפחה, אולי אימא? או דודה שיכולה להבין לליבך?

כל טוב,