החגים האלה

שלום לך,
עפ"י תיאורך את שקועה במחשבות מרות על אכזבותייך.. חסרת תקווה שדברים ישתנו. אלו סימנים קלאסיים של דכדוך. אולי יעניין אותך לדעת שתקופה זו גורמת דכדוך לרבים. יש פסיכולוגים הסבורים שהעיסוק המאסיבי בנקיונות לקראת הפסח הוא למעשה דרך להתמודדות עם הדכדוך, אנתרופולוגים קושרים דכדוך זה לתקופות קדומות בהיסטוריה שלנו, כביכול אנו בתוכנו עדיין 'האדם הקדמון' שמתחרפן מחילופי עונות.. או החקלאי הקדום שלא יודע אם החיטה שזרע תעלה יפה.
אנשים משתדלים לעבור תקופה זו באופן ש'ירפד' את נפשם - אולי גם את צריכה לחשוב בכיוון זה?
האם את יכולה לחשוב על האנשים במחיצתם נעים לך להיות בחג? אולי למצוא בן'/בת זוג לבילוי באחד משפע האירועים שמוצעים בארץ במהלך חול-המועד? להצטרף לטיול כלשהו?

אם הנטייה לדכדוך אינה רק 'עונתית' [בחגים], והעבודה עבורך היא דרך-קבע מיפלט מהחיים - שקלי לפנות לייעוץ מקצועי .

הרגישי בטוב, אני מקווה שבסופו של דבר יהיה לך באמת חג שמח,