התמודדות עם בגידה

שלום,
אני במצוקה קשה. נשואה כ-7 שנים. 2 ילדים מקסימים. בשנים האחרונות החל קושי גדול על רקע של דכדוך שלי עקב מחלת הורה וחוסר סיפוק בעבודה שגרר המון תלונות וטענות שלי כלפי בן הזוג. הוא מצידו מאד השתדל לעזור לי אבל כנראה שלא יכל להכיל את הכל. תמיד היה ברור לנו שיש ביננו המון אהבה ושאנחנו חזקים. בתקופה האחרונה דיברתי המון על כך שחסר לי משהו ושלא טוב לי...
לפני כחודש התגלה לי שהוא ניהל במשך כחודש וחצי שיחות בטלפון ופנים מול פנים עם מישהי מחדר הכושר. אני הרגשתי שהוא כל הזמן בטלפון אבל ייחסתי זאת לכך שאנחנו לא ביחסים הכי טובים ושהוא בורח לכל קבוצות הוואטסאפ שלו. באמצע התקופה הוא הגיע אליי התחיל לדבר וביקש ממני שאתן לו את הטלפון של יועצת זוגית שפעם הלכנו אליה (ועזבנו באמצע) כששאלתי מדוע? הוא אמר שקשה לו עם עצמו ושהוא חייב לדבר, אבל לא חשף בפניי את העובדות. הקשר שלהם הסתכם בשיחות בלבד ללא מגע, היא ממש התחילה איתו ודיברה מפורשות על רומן, הוא הובך ולא עשה עם זה כלום, אבל גם לא סיים את הקשר והם המשיכו לדבר. הדיבורים מבחינתו היו בעיקר על עצמו ועל מה שעובר עליו בזוגיות ועל כך שהוא מרגיש בודד ולא משמעותי עבור אשתו, והיא מבחינתה סיפרה לו על כל הרפתקאות האבהבים שלה ועל כך שהיא היתה רוצה שיהיה בינהם רומן. לאחר כחודש וחצי הגיע אליי וביקש את הטלפון של היועצת הזוגית והתחיל טיפולים איתה באופן פרטני. בעיצומם של הטיפולים קיבלתי טלפון מבעלה של האשה שאיתה בעלי דיבר, בה הוא סיפר לי על כך שהם כל הזמן מדברים בטלפון ושהוא חושש שהם בוגדים. מייד התקשרתי לבעלי, עימתתי אותו עם העיניין, הוא היה אומלל, חזר אינסוף פעמים על כך שלא היה מגע פיסי ועל כך שכשהוא הבין שהוא בבעיה הוא הלך לטפל בה לבד, כדי לא לאבד אותנו, וכדי שנתחיל לשקם את הקשר שלנו ושיהיה לנו טוב. אני לקחתי זאת מאד מאד קשה, אני כבר חודש לאחר הגילוי וממש מתאבלת. בחודש האחרון הוא לא מפסיק להיות איתו, לומר שהוא אוהב אותי (דרך אגב אמר זאת תמיד גם כשהיה רע וגם כשהיה בעיצומן של השיחות) ומנסה לרצות אותי בכל דרך אפשרית. לפני כשבוע התחלנו בטיפול זוגי במקביל לטיפול האישי שלו... מה עושים עם התסכול? מה עושים עם השבר? יש לי חור ענק בבטן שנפער ואני ממש אומללה ועצובה. אני לא מפסיקה לשאול אותו שאלות אובססיביות על מה היה ואיך היה ועל מה דיברו. לא יודעת מה נכון? זה יעבור מתישהו? אפשר לשקם?