האם אני פרנואידית?

אני בת 25. כשהייתי בגיל העשרה והייתי הולכת בחוץ בחושך הייתי מסתכלת לאחור כל כמה דקות ומדמיינת שלא בשליטה שיש מישהו שעוקב אחריי ורוצה לתקוף אותי או להרוג אותי.
חשבתי שזה בסדר כי אני ילדה וגם קישרתי את זה לזה שאני אדם פחדן באופי שלי.. עד היום זה כביכול פעל רק לטובתי..
נגיד אם כואב לי משהו אני ישר הולכת לרופא במקום להזניח כמו אנשים אחרים.
או נגיד כשעברתי ניתוח אז ממש הייתי צמודה למיטה בניגוד לאנשים אחרים שאחרי יומיים כבר רוצים לקום ולהתאמץ..
הבעיה היא שבחודשים האחרונים זה חזר באופן הבא:
1)כשאני בבית ואני שומעת מוזיקה אני כל 10 דקות בממוצע מורידה את הווליום ומסתכלת לאחור. אני כל הזמן שומעת(בראש כנראה..) שמישהו נכנס הבייתה ובראש ישר עולה לי תמונה של מישהו עם אקדח..
2)כשאני הולכת ברחוב, גם ביום וגם בלילה קורה לי אותו דבר..אני נעצרת ומסתכלת לאחור ואני לא מצליחה להלחם במחשבות האלה.
ואם אני שמה מוזיקה בחוץ זה מחמיר כי המוזיקה כאילו מפריעה לי לשמוע את מה שקורה..
ואין סיבה לגלויה למחשבות האלה..כלומר אני אדם רגיל אין חלילה אנשים שאני מסוכסכת איתם אפילו לא בריב איתם.. אני מוקפת רק במשפחה שלי ובכמה חברות.. אין לי אפילו מכרים, הסביבה שלי מאוד אינטימית ואישית.
בעברי גם חלילה לא עברתי תקיפה, אני באה מבית טוב ומאז ומעולם אולי בזכות הפחד שלי נשמרתי גם בחוץ. זאת אומרת, אף פעם לא חוויתי במודע אירוע שעלול להוות סיבה למה שקורה לי.
האם אני סובלת מפרנויה?? האם חייבים ללכת לפסיכולוג או שניתן להלחם בזה לבד..
אין לי כסף לפסיכולוג ואני מתביישת לספר לאמא שלי.. הייתי פעם אצל פסיכולוג בתקופה שהייתי קצת בדיכאון ולא מצאתי את עצמי והפסקתי ומכלים שרכשתי ממנה המשכתי את הטיפול עם עצמי(כן כן) בהצלחה רבה, תודה לאל מאז לא נרשם זכר לתקופה הזאת ומהכלים הבסיסיים שקיבלתי "בניתי" כלים נוספים שמלווים אותי. הייתי רוצה לקבל כיוון האם יש דרך שניתן לנסות כדי למחוק את הפחדים האלה מהראש לבד. או שזה עלול להחמיר.. תודה.