מצוקה

שלום רב.. אני בת 24 ומטבעי מלאה בשמחת חיים שלאחרונה דעכה ל0 ותחושת ריקנות עד כדי כך שאני מרגישה שהזדקנתי והגעתי לגיל 80 ועייפה מהחיים, הקיצוניות של הבנאדם שהפכתי מאוד קיצונית וזאת בעקבות תהליכים נפשיים שאני מרגישה שמקשים עליי כל מיני דברים שמצטברים. הדבר הקשה ביותר זה טיפולי לייזר שעשיתי לפני כמה שנים בפנים שגרמו לי ליותר גרוע וכל הפרצוף שלי נהייה זיפים של גבר שקשה לי מאוד להתמודד עם זה ואני בנאדם מאוד אופטימי ויודעת שלכל דבר יש פתרון אך במקרה הזה אין פתרון חוץ מלהתמכר לשעווה וחוט , הייתי גם אצל רופאים מומחים אין דרך לטפל בזה וצריכה לסבול כל חיי ואני בחרדות וכל היום חושבת על זה ומתביישת כשמעירים לי הבאסה הכי גדולה שאני נראת מאוד טוב ויש לי בטחון והדבר הזה מוריד תבטחון ל0 ואת כל שמחת החיים והרצון לזוגיות.. ואני לא רוצה לוותר לעצמי ואני רוצה את השמחת חיים בחזדה אבל איך אפשר להיות הבנאדם השמח שהייתי כשקרה לי כזה דבר נורא? אשמח לקבל טיפים להתמודדות (אם אפשר להתמודד?) תודה רבה..