בקשת עצה

שלום אריאלה,
מי קבע שמדובר בהפרעת אכילה? הגדרות שגויות עלולות למקד את תשומת הלב למקום הלא נכון - לסימפטום ספציפי, שייתכן שהוא באמת רק סימפטום ולא הבעייה המרכזית.
ייתכן למשל שלבתך יש תופעות נוספות הקשורות לבררנות יתר ורגישות יתר לדברים שונים.. אולי עוד 'יהימנעויות'..י
יתכן שדווקא עיסוק-יתר ב'מה היא אוכלת' הגביר בעייה - זהו חלק מהתקשורת ביניכן..
יתכן לעומת זאת שיש לה בעייה פיזיולוגית כלשהי שכתוצאה ממנה היא מעדיפה מזונות מסויימים [לפעמים הגוף דווקא חכם יותר].

כמובן שאיני יכולה לדעת מהי באמת הבעייה של בתך, לכן איני יכולה להציע דרכים לטיפול.
יש צורך בבירור מקצועי פרטני! החל מרופא משפחה ותזונאית [כדי לוודא מה באמת 'חסר' לה].. ולהמשיך בבירור פסיכולוגי, אולי גם נוירו-פסיכולוגי.

כל טוב,