נזקקות

הי אירית,
האם זה תקין להרגיש תלות בפסיכולוגית שלי? אני חושבת עליה המון וחשה קנאה בילדים שלה (מביך לכתוב את זה....). היא פסיכולוגית חמה מאוד. כשקשה לי היא מחבקת, מניחה את ידה על ידי. כמה פעמים היא התקשרה אלי ביוזמתה לאחר פגישה קשה. היא משתפת אותי בחיבתה אלי, וכאשר הייתי 3 שבועות בחו"ל, אמרה שהתגעגעה. אני מרגישה שנוצר בנינו קשר מיוחד מאוד, והיא משמעותית עבורי. לפעמים מרגישה שרק איתה אני יכולה לדבר ורק היא מבינה אותי ומכירה אותי באמת. אבא שלי אומר שזה מסוכן, ושאני מפתחת בה תלות. זה נכון במידה מסוימת, ואכן מלחיץ ומרגיש לי מסוכן.
האם לפעמים טיפול פסיכולוגי יכול להסתבך ולהיות "מסוכן"? נראה לי שלעולם לא ארצה להפרד ממנה. אני ממש אוהבת אותה. זה בסדר? לפעמים חברות שלי אומרות לי: "היא רק פסיכולוגית שלך, ואת מטופלת אחת מרבות, היא מטפלת בך בגלל שאת משלמת לה".