קנאה קישתא!

שלום שני,
את מתארת יפה את שני הצדדים של רגש הקינאה, שבגללם טבעו חז"ל את הביטוי "קינאת סופרים תרבה חוכמה".
הייתה כאן הכרה מצד חז"ל שקינאה הוא רגש בלתי נעים למקנא, רגש עם 'שם לא טוב' [כפסיכולוגית אני נתקלת לעתים בצדדים הפתולוגיים של קינאה - בין אם זו קינאה במישהו עד כדי צעדים לפגוע בו.. או קינאה לאהוב/ה עד כדי אלימות].

מה שאת מתארת איננו פתולוגי אלא נורמאלי מאוד. אני מניחה שאת צעירה למדי, עדיין בגיבוש עצמך - וכפי שאת רוצה ללמוד על מחול, את גם לומדת על נפשך. וזה בסדר גמור!
דרך להתמודד עם הצד הלא-נעים של הקינאה - זכרי שכל אדם הוא יחיד ומיוחד! מה שיכולה ליצור מישהי אחרת את לא יכולה ליצור - ומה שאת יכולה ועוד תוכלי ליצור לא יוכל ליצור מישהו אחר. תפקידך הוא לממש את עצמך יותר ויותר - ולכן בחרי ממי את רוצה ללמוד , בחרי מורים טובים- בסופו של דבר את תקחי את מה שלמדת ותעשי מחומרים אלו את היצירה, המחול, שלך.
לעומת זאת, הימנעי כשזה 'פולש' מדי , ולא לצורך לימוד. למשל, עדיף להימנע מלהסתכל לה בתמונות...

בנוסף, ייתכן שנושא ה'עצמיות' שלך והביטחון שלך זקוקים למעט חיזוק, שקלי לפנות לטיפול פסיכולוגי.

כל טוב ובהצלחה,