אובססיה

שלום נורית,
הפנייה שלך נשמעת כמו פיסת-רכילות.. לא ברור לי מהי באמת הסיטואציה המתרחשת בין הדמויות השונות שהזכרת [הבחורה.. הבחור מושא עניינה.. ההורים] , האם אמנם מדובר ב'אובססיה' של הבחורה. לכן אני מתקשה לענות לפנייתך.

מהו הקשר שלך לדמויות הללו? האם את אישית קשור לכך, סובלת באיזשהו אופן מהסיטואציה שהעלית? אולי אם תסבירי זאת אוכל להתייחס..

כל טוב,

שלום רב!

הבחורה היא האחיינית שלי, ופנייתי היא בעקבות בקשתה של הוריה (האמא של הבחורה היא אחותי) ומתוך דאגה כנה אליה (וחס וחלילה לא רכילות).
הבחורה מעוניינת בבחור, אך הוא לא מגלה התעניינות כלפיה. היא רוצה רק את אותו בחור ולא מעוניינת להכיר מישהו אחר. יש לציין, שבתחילה הוא אמר שהמרחק מהווה מכשול לקשר ביניהם, אך גם כעת כשהיא מתגוררת בקרבתו המצב נותר בעינו.
לעיתים הם משוחחים בטלפון, אולי הבחור מרחם עליה.
מקווה שהצלחתי להבהיר את דבריי.

לא חשדתי בך, נורית ב'סתם רכילות', כוונתי הייתה שזו פנייה מסוג של "שאלו אותי מה לעשות". כפי שאמנם המצב, ההורים הם שפנו אלייך.

עדיין לא ברור לי לאיזו סוג של תגובה או עצה את או הם מצפים - משום שלא ברור לי בדיוק מה הבעייה.. האם יש בעייה.
האם השאלה היא "האם אחייניתי במצב נפשי מדאיג " , או אולי יש משהו מדאיג , מגונן מדי, חסר פרופורציות בהתייחסות ההורים [למשל, העובדה שיש דיון בינה לבין ההורים בעניין מקום המגורים.. ציפייתה שהוריה ישנו מקום מגוריהם בכל פעם שהיא פוגשת מישהו מעניין.. או נכונות ההורים לשקול זאת]. [או, אולי התערבות יתר של ההורים בקשריה עם גברים].
ההורים שפנו אלייך יכולים לפנות בעצמם ולהתייעץ באופן פרטני - אצל פסיכולוג, או עו"ס קהילתי. בפגישה פרטנית ניתן לשאול שאלות שונות כדי לברר יותר פרטים רלוונטיים.

כל טוב,