בן עשרים, בני

שלום רינת,
איני יודעת אם הבעייה היא בעיקר 'מאבק עם נעליים' או איזשהו מצב מצוקה שבו מצוי בנך, ולכן חזר להרגל מהעבר. יש לאתר מהי המצוקה, ולעזור לו בכך. אני מניחה שגם הקב"ן המטפל בבנך מבין זאת...
בפנייה שלך אני שומעת היסוס האם אפשר לסמוך על הקב"ן, וגם לא הבנתי אם הטיפול במסגרת הצבא נמשך או נפסק. אם תחושי שמצבו הנפשי של בנך אינו משתפר, מותר לך לפנות לגורם אזרחי [פסיכולוג קליני.. פסיכיאטר..] , ובמקביל לבקש אישור לכך מהמפקד שלו. בד"כ צה"ל אינו מתנגד להתערבות איש בריאות הנפש אזרחי כל עוד מדובר באיש מקצוע מוסמך, אך יש ליידע את צה"ל וכאמור לקבל אישור.

כל טוב,