האם זה נורמלי

שלום דניאלה,
מיניות היא חלק מחיינו - הן התנהגות מינית בפועל, כולל אוננות, הן פנטזיות מיניות. וכפי שהפסיכולוג רוצה להכירך באספקטים ותחומים שונים אחרים טבעי ישירצה להכירך ולהבין אותך גם דרך אספקט זה של חייך.

איני בטוחה כיצד לפרש את תחושתך "פוחדת לעבור את הגבול". האם הגבול הוא גבול "על מה מותר לדבר ...", מה מותר רק לעשות אבל "לא מכובד" לדבר על כך. יש שונות בין בני אדם מבחינת החופש שהם חשים לדבר על מין ומיניות, מותר לך להיות כפי שאת.. הסבירי זאת לפסיכולוג שלך. הרי פסיכולוג אינו 'כומר וידוי' שמוכרחים לספר לו "הכל".
אך ייתכן שפחדך 'לעבור את הגבול' קשור יותר למידת החשיפה שאת מוכנה לחשוף עצמך. מן הסתם זה יבוא לביטוי לא רק כשמדובר על מין ופנטזיות מיניות, אלא גם בתחומים אחרים כניראה עדיין אינך מוכנה להיחשף., וזקוקה לקצת יותר זמן ..

בתשובה להתלבטותך 'מה לעשות בפעם הבאה' - אני ממליצה שתשתפי את הפסיכולוג באי-הנוחות שלך לשוחח באופן פתוח על נושא זה.. זו האמת הכי נגישה כרגע.

כל טוב,

היי, תודה על המענה.
כוונתי ב'פחד לעבור את הגבול' היא שאני מפחדת להיות כנה מדי. כלומר- כשהוא רוצה לשמוע על הפנטזיות שלו, האם הוא מבקש לשמוע את הנושא הכללי? או את פרטי הפרטים?

מה אם זה יגעיל אותו, או יגרה אותו, או שהוא יחשוב עליי בצורה אחרת פתאום?

אלו לא דברים שיש לי אומץ לשאול אותו.
בכלל, בזמן האחרון אני מרגישה שהעניין המיני נורא מסתובב באוויר, ואין לי אומץ להיות כנה ולהוביל אותו למקומות המשמעותיים או הבעייתיים.

אני גם באיזשהו מקום חוששת שמא אני מציגה את עצמי בהקשר המיני כפי שהייתי רוצה שהוא יירא אותי, ולא כמו שאני באמת.

מבולבלת...

דניאלה.

כל אלו הם הדברים אותם תשתפי עם הפסיכולוג..
[אני מניחה שהתגובות שאת חוששת לעורר בפסיכולוג הן למעשה התגובות הקשות שאת עצמך חווה ביחס לעצמך. כמה קשה לחיות עם זה.. וכמה את נזקקת כבר לשתף מישהו].

כל טוב,