מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- עזרהחסויה25/09/2014
שלום,
אני בת 16 וחצי וסובלת שנים מעצבות, נחיתות, חוסר בטחון,דימוי עצמי נמוך, חרדה חברתית ולא אוהבת את המראה שלי ואת האופי שלי
בנוסף, איני מסתדרת עם אמא שלי , אף פעם לא היו לנו יחסי אם ובת ובקושי יש תקשורת, וגם כשיש היא מעבירה ביקורת או עצבנית דבר שהביא במשך השנים לחור גדול באישיות שלי וגרם לי לעצב רב מכוון שהיה חשוב לי מאוד לנהל עם אימי קשר טוב .
קשה לי להתנהל בחברה, אני לא מצליחה לפתח שיחות עם אנשים ובכך אני נשארת לבד.
אני מעבירה על עצמי ביקורת קשה, אני לא אוהבת את המראה שלי ואת האופי שלי בנוסף אני כל הזמן מאשימה את עצמי ומפתחת שנאה שהולכת וגדלה כלפי עצמי
אני מרגישה רע, איני מצליחה לצאת מהדיכאון הזה שרודף אותי במשך שנים, אני רוצה להשתנות, להיות בן אדם שמח, אופטימי, בעל מחשבות טובות,לאהוב את עצמי להנות ולהעריך את עצמי
אך איני יודעת מה לעשות, כל יום מחדש אני קמה עם מטרה שהיום הזה יהיה שונה שאני אהיה שמחה, שאני יחשוב מחשבות טובות אך פעם אחר פעם אני נופלת בעקבות חוסר תמיכה,חוסר הבנה,פגיעה של אנשים וכך במשך 3 שנים
היני עובדת עצות וחשה עצבות רבה
כיצד היני יכולה לצאת מהדיכאון? מה עליי לעשות?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר עזרה - תגובה
אירית כהן26/09/2014שלום מאיה,
את מתארת את עצמך ואת מצבך בצבעים שחורים למדי. וגם אם אנמיך את השחור בכמה טונים [אולי השפעת ערב חג.. ההכרח לבלות עם המשפחה וניתוק מהשיגרה של חייך.. וכמובן "גיל ההתבגרות": נערות בנות גילך נוטות לצבעים קיצוניים] - ובכן, גם אם אקח כל אלו בחשבון עדיין אני מתרשמת שאי-הנחת שלך מעצמך ומחייך רבה. קשה לצאת מעמדה כזו לבד, "מחשבות אופטימיות" לא נוצרות מעצמן כאשר יש עמדה שלילית לעצמך ולחייך. את נזקקת לעזרה!
עדיף להתחיל לטפל בדברים לא בערב-חג - אלא דווקא ביום- יום, אולי מיד אחרי החג? שתפי מישהו מבוגר שאת סומכת עליו . ייתכן שהכתובת המתאימה והזמינה ביותר נמצאת בבית הספר - יועצת חינוכית.. פסיכולוגית בית-הספר.. המחנכת. או מישהו מבוגר במשפחה שנוח לך לדבר איתו ואת סומכת עליו.
בהצלחה, הרגישי בטוב,* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את נשמרת מפני דלקת נרתיקית?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

