איך להתמודד עם בתי

לד"ר אירית כהן ומנהלות הפורום,
שלום רב.
אני לא יודעת מה לעשות. יש לי בת מקסימה בת 21, האמת שהיא אפילו הכי חברותית משלושת ילדי. למרות שגם 2 האחרים נפלאים. אבל היא צריכה לרדת במשקל וזה מאוד מאוד כואב לי. לפני שנים כשהיא היתה קטנה, הלכנו לפעמים לדיאטנית והיא בהחלט ירדה. אבל עכשיו, היא כבר מבוגרת, ואני מנסה לדבר איתה על זה שיש מקום לשיפורים בתזונה שלה, אבל היא לא מספיק רוצה לעשות שינוי.
אני רוצה לציין שתמיד היו אצלינו מתחים, כאשר בתי גדלה: למשל, בקשר לעזרה להורים מבוגרים. למשל, אני עזבתי עבודה כדי לעזור להורי בכל הנושאים הרפואיים והטכניים וכו' וכו'. ואחר כך אחרי הרבה שנים, היה לי קשה למצוא עבודה נורמלית, אז אני עושה כל מיני עבודות, ולא מרויחה מספיק, עם כל זה. גם בעלי לא הולך לו קל עם פרנסה. הוא עצמו עבר נתוח לא פשוט לפני שנים, וצריך לשמור לחץ דם וכו', ועד היום אנחנו עוזרים לחמותי, וכו'. העזרה להורים, זה משרה מלאה, אנחנו רוצים לעזור ושמחים לעזור, אבל זה בהחלט עשה מתח בבית במשך השנים.
דוקא הבנות שלי הן סופר מוכשרות, והן מצאו עבודות מצויינות. הבת הזאת שהיא בת 21 מצאה עבודה מצויינת, בתחום שהיא למדה ב"ה. למרות שהיא לא שיא המרוצה בעבודה, אבל היא ממשיכה בזה כדי להתפרנס, והיא מתפרנסת יפה ב"ה.
אני רוצה גם לציין שאף פעם אני לא מעליבה על משקל, ואצלינו בבית לא מעליבים אנשים על משקל, ואפילו לא אומרים את המילה שמן, כדי לא לפגוע. לא דוקא על בני משפחתי, אני מדברת גם על זרים, שאף פעם לא מעליבים אנשים על משקל ולא צוחקים עליהם.
בתי גם אומרת שאחותה אוכלת לא פחות ממנה והיא ממש רזה. אני אף פעם לא משווה ביניהם ולא מדברת על זה.
אני רוצה לומר שזה מאוד מאוד כואב, שהיא צריכה לרדת במשקל. זה גם עניין של בריאות.
אני שואלת 1) איך אני יכולה לקבל אותה ביני לבין עצמי כמו שהיא ומצד שני, איך אני יכולה לגרום לה לעשות שינוי. לאכול פחות, ולא לנשנש, ולגוון ולאכול יותר מסודר.
אולי תוכלו להסביר לי את כל העניין מבחינה פסיכולוגית ואיך להתמודד עם כל זה.
אני בטוחה שהיא תרגיש פי אלף יותר טוב עם עצמה, אם היא תרד במשקל.
היא גם רוצה להתחתן בעזרת ה'.
סליחה על אורך המכתב
תודה רבה רבה
מיכל