התמודדות עם מכשפות

שלום מאיה,
צר לי לשמוע שמועסקת במשרד החינוך גננת עם השקפות והבנה 'פסיכולוגית' ששיכות למאות קודמות.
תחרות על מקום בקבוצה קיימת בכל גיל, ותוקפנות קיימת אצל כל אדם! מטרת החינוך היא ללמד את הילד לרסן את תוקפנותו, ואם ילדה מרימה יד יש לטפל בכך באופן ממוקד, בוודאי לא לעבור על כך בשתיקה.. אך מכאן להגיע למסקנה שיש 'טובים' ו'רעים'?? בהשראתה של אותה גננת את ממלאת ראשה של בתך ברעיונות עיוועים, מגבירה את חרדותיה [מפני 'הרעים' - לך תדע מי הם..]. בוודאי אינך מכינה אותה להיות מסוגלת להתמודדות בקבוצה ולהתחברות עם בני גילה.

עפ"י תיאורך יש לבתך חולשה בתחום ההתחברות, קושי בהבנת קודים חברתיים וקושי להגדיר מקומה בקבוצת-הגיל. הסיבות לקשייה יכולות להיות שונות - מבעייה מולדת נוירולוגית.. קושי על רקע משפחתי או אחר.. תהליכי בשלות איטיים.. ועוד.
לא היה לדעתי נבון לזנוח את הייעוץ הפסיכולוגי לפני שביררתם את הסיבה לקשיים, בהחלט יש להמשיך בבירור אצל גורם מקצועי, ולטפל בקשיים אלו! [ייתכן שיש מקום לערוך אבחון רב תחומי, התייעצי עם הפסיכולוג שטיפל בה].

כל טוב,

ראשית, שוב תודה על התגובה.
הבנתי מתשובתך שאני עושה טעות אבל לא הנחית אותי איך לתקן את הטעות :(
ילדתי אינה תוקפנית ואין לי צורך לחנך בעניין זה.
אני רוצה לנתק את השאלה שלי מהרקע שעליו סיפרתי- ולקבל מענה לשאלה כללית שבעצם עמה מתמודדים כל הילדים- איך אפשר להנחות ילדה להתמודד מול תוקפנות של אחרות (ואני פחות מדברת על אלימות אלא יותר על רשעות, שאי אפשר להתעלם מזה שהיא קיימת אצל חלק מהילדים ובעיקר אצל בנות), מהי תגובה נכונה להתמודדות נכונה בסיטואציות אותן תיארתי בשאלה (למשל כשילדה אחרת ממדרת את בתי, צוחקת עליה וכיו"ב. (חוץ מלפנות למורה).
אגב, הסיבה שאמרתי לבתי שילדה מסוימת מתנהגת ברשעות וכדאי להתרחק ממנה -היתה כמידע שיכול להקל עליה במובן הזה שהבעיה אצל הילדה ושכולן מתמודדות עם הרוע של הילדה הבעייתית והרוע שלה אינו מכוון דווקא אליה.
לגבי הגננת- אני דווקא לא מאלה שדגלו בשיטות החינוך שלה או שנמנו על אוהדיה (שהיו מעטים אגב) אבל במקרה הזה דווקא הערכתי את הכנות שלה
תודה רבה רבה !מאיה

'בנות יותר מרושעות מבנים' ?? "ג'ונגל מכשפות"?? בתקופות חשוכות בהיסטוריה קראו לנשים מכשפות והעלו אותן על המוקד. אולי תלמדי קצת היסטוריה..

ובכל אופן, מאיה, אינני עוסקת כאן ב'הנחיה'. היעוץ בפורום הוא ראשוני ואינו במקום התייעצות פרטנית אצל איש מקצוע.
ובייעוץ הראשוני - אם תקראי שוב בעיון מה שכתבתי - עצתי מאוד ברורה: יש להשלים את הבירור לגבי מקור קשייה של בתך, ובמסגרת זו הצעתי לשקול לערוך לה אבחון רב-תחומי. עפ"י תיאורך אני מתרשמת שיש לה חולשה בתחום החברתי, בקריאת קודים חברתיים, בהבנת סיטואציות חברתיות ובין-אישיות . תיתכנה סיבות שונות לחולשה זו, ויש לבררן. אז גם ניתן יהיה לדעת כיצד לעזור לה. [הטעות שלך הייתה לזנוח את הייעוץ הפסיכולוגי לפני שביררתם לעומק את מקור קשייה, ותיקון הטעות יהיה לחזור לאיש מקצוע - פסיכולוג, לא הגננת!!].
בנוסף אתם, ההורים, תוכלו במסגרת אותו בירור וטיפול מקצועי לקבל גם הנחיה או הדרכת הורים.

בהצלחה,

אירית, עם כל הכבוד, לא זו התשובה שחשבתי שאקבל.
את תוקפת אותי על כל מילה ומילה ואני בטוחה שאת יודעת למה התכוונתי כשהשתמשתי במילה "מכשפות". בטח לא התכוונתי לאלה שמגיעות ממקום למקום על מטאטא.
אנשים שפונים אליך במסגרת פורום, נחשפים בפניך ובפני עשרות אלפי קוראים בשביל לקבל מענה ראשוני. לא רק שלא קיבלתי אלא שמצאת לנכון גם לתקוף ולהעליב.
את בטח תופתעי אבל היסטוריה אני יודעת וטיפשה אני לא.
ואם בלימודים עסקינן- לא למדת בלימודי הפסיכולוגיה שפסיכולוג שהוא לא אמפתי הוא לא פסיכולוג טוב?
שתהיה לך שנה טובה וגמר חתימה טובה ותודה שהקדשת לי מזמנך בכל אופן.
מאיה

צודקת, מאיה. הערה זו מיותרת, ואני לוקחת אותה חזרה. וכפי שאת יודעת, גם הנשים שהועלו על מוקד לא רכבו על מטאטאים, אלה היו נשים רגילות.

אני מקווה שתיעזרי בשאר דברי כדי לסייע לקשיים של בתך.

בהצלחה,