להפסיק לסבול

אתמול השתתפתי בסדנת זילוף עוגות. גיליתי שאני מאוד פרפקציוניסטית וחייבת שהזילוף יראה מושלם (ממש כמו של המדריכה שעוסקת בזה למחייתה מזה שנים רבות). הדבר די תיסכל אותי ולרגע אחד שהבטתי בכל הבנות מסביבי הבחנתי שהן מאוד נהנות! אבל אני לא! למעשה הייתי מתוסכלת מתוצרי עבודתי וכל הזמן חשבתי על כך שהעבודה של הבנות האחרות מוצלחת יותר משלי, שאלתי מלא שאלות והפגנתי ״שלומיאליות״ גדולה.
באותו רגע הבנתי שהדבר חוזר על עצמו בכל אספקט של חיי: הייתי בשיעור זומבה פעם אחת והתבאסתי שכולן יותר אתלטיות, בעלות יותר קואורדינציה ממני, קולטות מהר יותר וכיו״ב;
התופעה הזו גם חזרה על עצמה בעבודתי- אני תמיד חושבת שאפשר לעשות את הדברים בצורה טובה בהרבה ותמיד אני משוכנעת שאחרים עושים את הדברים יותר טוב ממני, עד כדי כך שאני משדרת גם כלפי חוץ את חוסר הבטחון שלי.

איך מתחילים לשנות את החשיבה ולהתחיל לראות - ובעיקר לחוות- את הדברים אחרת?!