קושי בטיפול

היי אני מנסה להבין ביני לבין עצמי למה יש לי את הקושי להתחיל לדבר בטיפול הפסיכלוגי שלי כל פעם מחדש. אפילו שאני מרגישה פתוחה מול המטפל ולא מתביישת לדבר על הדברים גם האינטימים . אבל תמיד בהתחלה קשה לי להגיד את הדברים מוצאת את עצמי בקושי עז לומר את המילים . עד עכשיו תמיד עשינו בשיטות שקלות לי . ועכשיו אצטרך פשוט לבוא ולדבר . ואני רואה בזה משום מה קושי ומחסום גדול. ביום יום כשיש דברים שמאוד מאוד מעצבנים אותי או מציקים לי אני באה מדברת אומרת ויודעת להגיד את מה שלא מתאים לי או חושבת ולהיות אסרטיבית. אבל על הדברים שבתוך הלב קשה לי לומר במילים בלי להתעכל בקושי או כאב להגיד אותן , כשזה בטיפול . עם חברים או / משפחה זה משתנה לפעמים אני מדברת אבל לא לעומק הלב . אני רוצה עצה אם אפשר איך לשחרר את עצמי מכך . כי זה גם במערכות יחסים יכול להפריע לי מכל סוג שהיא