חרדות

שלום, אני בת 19.5
אני סובלת מחרדות ( זה דיי גנטי ) הייתי אומרת שאני אפילו דיי פרנואידית.. מסתכלת אחרונית שאני הולכת ברחוב המון.. מפחדת בכלל לצאת החוצה מהבית..
כרגע אין לי אפשרות לפנות לפסיכולוג מכיוון שאני בעצם סובלת מחרדה חברתית בין היתר.
המצב הביטחוני לאחרונה העלה את סף רמת החרדה שלי והפרנואידיות שלי..
אני משתמשת באוטובוסים לעיתים קרובות ועכשיו בגלל הפיגועים אני מפחדת.. מפחדת בכלל לחשוב על לעלות לאוטובוס.
אני עולה כי אין ברירה אני עירנית..מנסה להיות אבל לא יודעת לגמרי לגבי מה להיות עירנית ומה נחשב לתנועה חשודה אצל בן אדם..
יש לי תרסיס פלפל.. אבל מכיוון שאני סובלת גם מחרדה חברתית.. וגם הפרנואידיות שלי, אז מעצם העובדה שאני יוצאת החוצה ונימצאת עם קהל גדול של אנשים אני משותקת ומנותקת ולא מסוגלת להתנער מהניתוק הזה ולחזור למציאות כדי להיות עירנית..
מה לעשות?
באופן כללי מה לעשות?
מה היית ממליצה לי לעשות בשביל לנסות ולתפקד אפילו מעט.. בשביל להיות עירנית יותר בחוץ ולקטוע את הניתוק הבלתי נסבל הזה.
הראש שלי כאילו לא מתפקד מחוץ לבית כך שבעצם אני לא יכולה להיות עירנית ולשים לב למה שמסביבי ולדברים חשודים מירוב שהחרדה כל כך כל כך גבוהה.