הפרעת אישיות גבולית וזוגיות

שלום דניאל,
עצם הפניה שלך לקבלת עצות והניסיון שלך ללמוד על ההפרעה ממנה סובלת חברתך, מלמדים על ההתגייסות הכנה שלך למענה ולמענכם. חברתך מוצאת חן בעיניך ואתה מרגיש שהתקשורת ביניכם טובה, אבל יש דברים שמפריעים לך. בעיניי, גם אם לחברתך לא הייתה ניתנת אבחנה פסיכיאטרית, (כאן המקום לציין שהפרעת אישיות היא איננה מחלה) התקופה הזו בתחילתו של קשר היא תמיד גם זמן לבחון ולהכיר.
לבחון ולהכיר את מי? את חברתך, את הקשר הנבנה וגם את עצמך בתוך הקשר. לברר עם עצמך שאלות חשובות כמו: מה אני אוהב בה? למה אני מתחבר? מה אני אוהב בעצמי ומה לא, בתוך הקשר? עם מה קשה לי? אילו רגשות, מחשבות, תגובות עולים בי מול אלו שלה?
נשמע שאתה מגלה בעצמך "חלקים" שאולי חלקם לא היו מוכרים לך קודם לקשר: קנאה, חשדנות, לחצים לא רציונליים. אם אלו מעסיקים אותך ומטרידים, זוהי הזדמנות לברר עם עצמך ואולי בעזרת מטפל, מה טיבם וכיצד להתמודד איתם.
חלקים שונים שלנו "יוצאים" בסיטואציות שונות ומול אנשים שונים ולכן ההכרות עם חברה חדשה (עם הדפוסים האישיותיים שלה), מזמינה גם הכרות מחודשת עם עצמך (עם הדפוסים האישיותיים שלך).

ובתוך הקשר - אתה מתאר דפוס שנבנה ביניכם בו התנהגות מסוימת שלה: השתייה, יוצרת בך דאגה, לחץ וחשדנות והדרך שלך להתמודד עם הרגשות הללו היא פיקוח עליה. אולם בפועל, התגובה שלך אינה מסייעת, לא לך להירגע ולא לחברתך לווסת את בעיית השתייה שלה.
אתה מרגיש כמו אמא שלה והתחושה הזו היא "חיישן" עבורך לחזור ולהיות חבר ולא מפקח\הורה או מטפל. הניסיון שלך לטפל בה ולהשגיח עליה, הוא אולי מפתה עבור שניכם, אבל כפי שכתבת: נועד לכישלון.
אם חברתך תחליט לטפל בבעיית השתייה שלה – היא תוכל לעבוד על זה במסגרת הטיפול שהחלה. בבוא הזמן, אם היא תבקש ממך עזרה בזה וגם תגדיר לאיזו עזרה מצפה, תוכל לסייע לה. רק לפי בקשתה.

הפרעת אישיות גבולית היא מקור לכאב נפשי ולקושי רב עבור מי שסובל ממנה ועלולה להיות כזו גם עבור הקרובים לו, לכן, אם הקשר ימשיך ויעמיק, כדאי יהיה לחשוב על קבלת ייעוץ וסיוע כזוג שיאפשר לכם למצוא דרכים להתמודדות משותפת עם ההפרעה וההשלכות שלה על שניכם, בתוך הזוגיות.
בהצלחה,

שלום נטע,
אובחנתי כסובלת מהפרעת אישיות גבולית, האבחנה טריה מאוד.
אני רווקה בת 35 ומנסה להבין האם יש או היו מקרים שאנשים כמוני שקיבלו את הטיפול הנכון הצליחו לקיים חיים נורמליים, או במילים אחרות מה הסיכוי שלי לזוגיות ולהקמת משפחה, או שאינני מסוגלת בכלל?

שלום מסיקה,
אומנם האבחנה שקיבלת היא טרייה, אבל אני מניחה שהקשיים והסבל הם אינם טריים ומלווים אותך מזה זמן. במובן הזה, דווקא האבחנה, יכולה להיות ציון דרך שנותן תקווה. כעת, כשניתן סוף סוף שם לסבל, כדאי, כפי שכתבת, להגיע עם האבחנה, לטיפול מתאים ולהיעזר.
הפרעת אישיות גבולית היא אבחנה שמאגדת תחתיה תמהיל של מאפיינים אפשריים. בטיפול, תוכלי ללמוד מהם המאפיינים העיקריים שאת סובלת מהם, תוכלי לקבל כלים מעשיים להתמודדות עם אתגרים בחיים ותוכלי לזכות בקשר מיטיב עם מטפל שיחזק ויעודד להתמודד ולחיות חיים בעלי משמעות וערך. בבוא העת, כשתכירי בן זוג, טיפול יוכל ללוות אותך וגם את בן הזוג ולעזור לשניכם לנהל חיי זוגיות ומשפחה.

קראת את ההודעה הפותחת של השרשור הזה? בחור שמספר על בחורה מדהימה שפגש, שסובלת מהא"ג והוא מבקש עזרה כדי להמשיך את הקשר. הוא רואה בחברה שלו הרבה מעבר להפרעה ומוכן להתאמץ בשבילה. אני בטוחה שגם לך יש להציע הרבה מעבר להפרעה ובן הזוג שלך יהיה בחור כזה שיראה זאת.
קרוב לוודאי שלהיות בת זוג או אמא יצריך ממך מאמץ רב יותר מאחרים, אבל זה לא אומר שזה בלתי אפשרי! אני בטוחה שבקרב נשואות או אמהות ישנן נשים לא מעטות שסובלות מקשיים בוויסות עצמי, בין אם הן מאובחנות בהפרעת אישיות ובין אם לאו.
בשנים האחרונות התפתחו טיפולים טובים ומועילים לאנשים הסובלים מהא"ג ובראשם טיפול דיאלקטי התנהגותי. אני מחזקת אותך לפנות לטיפול, לא להתייאש מראש ולהחזיק את התקווה עבור עצמך.
בהצלחה רבה!