מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- משהומימוש12/03/2015
שלום, אני בת 28, מתמודדת עם מצב רוח ירוד, כעס כלפי הקרובים אלי, וקשיים בזוגיות. בעבר ניגשתי עם בעלי לטיפול זוגי, בו אכן התקדמנו אך לא סגרנו את כל הפינות, בנקודת זמן מסוימת הפסקנו, אינני זוכרת אפילו מדוע.
אני רוצה סדרה נוספת, מאוד מאוד רוצה! אך כרגע מצבנו הכלכלי לא מאפשר זאת, ואם הייתי סומכת על מטפל כלשהו בקופ"ח או מהביטוח הפרטי- כבר הייתי ניגשת, אך יש לי דרישות נוספות (דתי, חכם במיוחד.) וטרם מצאתי. בעלי מבטיח לי שבהזדמנות הראשונה נעשה זאת ונלך לטיפול, אך בינתיים אנו עושים דברים רבים עם הכסף, רק זה לא. (גם אני וגם הוא).
הנקודה היא כזו: אני מרגישה שיש משהו לא בריא בעצם הגישה שלי להליכה לטיפול, הייתי שמחה לברר מה הדבר. אני מרגישה שיש בריחה מהתמודדות, והיא מתבטאת בנושא הזה. עכשיו, לדוגמה, היה בינינו מתח. בעלי יצא לעיסוקיו ואילו אני חופרת באינטרנט על פסיכולוגים וכותבת את ההודעה הזו...
גם כשיש בינינו הבנה ואהבה (ויש הרבה) אני מרגישה שלא הכול מושלם, משהו עוצר אותי מלקבל את החיבוק/ המחמאה/ החיוך, והמשהו הזה הוא: איך אתה לא מבין שאני צריכה דחוף פסיכולוג?
אני לא מבינה למה אני תולה את זה בו, אני אישה די עצמאית ומסוגלת להוציא סכומים גדולים על הצרכים שלי כפי שאני רואה אותם, למה דווקא פה אני צריכה שבעלי ייקח עלי חסות?
אציין רק כי מחשבה דומה הייתה לי כלפי הוריי שהייתה לי תקשורת לקויה איתם, כאשר בגיל 17 היו לי קשיים וכעסתי עליהם מאוד שהם לא שולחים אותי לטיפול, אך להם, בניגוד לבעלי, לא העזתי להבהיר את העניין. עם בעלי אני מדברת והוא יודע שאני זקוקה לזה. מבחינתו, או שאלך ואקבע תור למי שאני רוצה, או שצ'יק צ'ק מתי שהוא הוא יגיע לטיפול ארוך איתי.
כל העניין הזה מתסכל אותי במיוחד בגלל שחיי טובים למדי, זה לא איזשהו מצב קריטי שדורש SOS. יש בית, בעל, ילדים, עבודה, לימודים, בילויים וכו'...
תודה רבה מאוד, במיוחד בהתחשב באורך ההזוי של ההודעה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר דולגתי?
מימוש15/03/2015:) תודהרבה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהדולגתי? - תגובה
נטע אדלר15/03/2015חלילה (-:
אני עונה לפי סדר שליחת ההודעות.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהמשהו - תגובה
נטע אדלר15/03/2015שלום מימוש,
זה נשמע לי שיש שני חלקים שמדברים בך והם מנהלים מעין שיח פנימי. חלק אחד אומר: אני אישה מצליחה, עצמאית ובוגרת וחלק שני אומר: אני חסרה, אני זקוקה, אני (גם) ילדית.
בעיניי, לשני החלקים שבך יש מקום, אבל, האם גם בעינייך?
אני לא בטוחה שהכסף הוא היחיד המעכב אותך מלהגיע לטיפול וגם לא דרישותייך מהמטפל. (הדרישה למטפל שהוא גם דתי וגם חכם, היא אפשרית בהחלט) אני חושבת שברגע שתצליחי להכיר גם בחלק הזקוק שבך ופחות להיבהל ממנו או לכעוס עליו, תצליחי גם להגיע לטיפול.
אני מציעה לך לגשת למטפל שהוא גם מטפל פרטני וגם זוגי ולקחת מספר פגישות כדי לחשוב ביחד עבור מי כדאי שיהיה הטיפול, עבורכם כזוג או עבור עצמך.
אני שומעת כמיהה להיות מטופלת עוד מאז היית נערה והנושאים שאת מוטרדת מהם, יכולים להיות רלוונטיים לעבוד עליהם גם בטיפול פרטני.
אני חושבת שהטיפול יכול להיות מקום טוב להבין בו את הקשר שבין הזדקקות ובין כעס ולעבוד על התקשורת שלך עם הקרובים לך, סביב זה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה נטע, קראתי בתשומת לב וחשבתי
מימוש16/03/2015שהניתוח שלך אודות שני החלקים, הבוגר והילדי, וודאי הולם אותי. אך הקושי שלי להכיר בכך שאני צריכה טיפול- אליו לא התחברתי. הרי אני משוועת לטיפול הזה, ואני לגמרי בעד סל טיפולים פסיכולוגיים לכל אזרח...
מה שקורה אצלי הוא שאני מצפה שהסביבה תכיר בצורך זה שלי, אני חשה לא אהובה כל זמן שזה לא קרה.
כלפי ההורים- איך אתם יכולים לקחת אחריות על ילדה בת 17 ולא לשלוח אותה לאיש מקצוע?
כלפי הבעל- איך אתה יכול להוציא סכום ענק על טיול משפחתי לחו"ל, לדוגמה, לפני שהבנת שטיפול פסיכולוגי לאשתך יהווה מחוות אהבה גדולה בהרבה?
האם אכן רק בטיפול ייפתרו בעיותי? ומה בינתיים? בשבועות שעד אליו? מה אומר לעצמי אודות הקשר הזוגי בינינו? מציק לי שאני כביכול בורחת אל הטיפול, האם אין לי חיים בלעדיו? ונניח שהייתי עכשיו על אי בודד ללא מטפלים, או במצב כלכלי גרוע, האם לא הייתי יכולה להפיק משמעות ותועלת מחיי? מדוע זה כל כך קריטי עבורי? אני מחונכת ל"עבודת המידות" להתגבר על דחפים, לשלוט בעצמי ולעשות טוב בחיי, מדוע אני תולה את יהבי בטיפול?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה נטע, קראתי בתשומת לב וחשבתי - תגובה
נטע אדלר18/03/2015שלום מימוש,
אם זו התחושה, שטיפול הוא קריטי עבורך, שאת משוועת לו, אני בעד לתת "קרדיט" לנפש, שיודעת מה היא צריכה.
אני חושבת, כפי שכתבתי בתשובתי הקודמת, שיש לך קונפליקט לגבי הצורך הזה שלך ושאינך מקבלת אותו בפשטות ובעיניי זה כשלעצמו חומר משמעותי לעיבוד ולהבנה בטיפול:
מה טיפול מייצג עבורך? מדוע הכמיהה אליו מקושרת עם דחפים שיש לשלוט בהם? השאלות סביב תחושות משמעות ותועלת בחייך מחוץ לטיפול, האמונה בעצמך מול הפקפוק ביכולתך להתמודד עם קשיים בכלל ובפרט במישור הזוגי ועוד.
אני יכולה להציע קצה של הבנה לגבי הציפייה מהבעל (ומההורים) ואת תוכלי לחוש אם זה מדבר אלייך.
אולי הציפייה מבעלך בנוגע להכרה שלו בצורך שלך בטיפול, מבטאת את הרצון הפנימי שלך, שהוא יראה וידע ממש, על החלק הזקוק-הילדי שבך, חלק, שלך עצמך יש ביקורת כלפיו (כי הוא נחווה על ידך כלא אחראי\לא מתמודד\לא מוצלח\דחפי וכו') כאילו רק אם בעלך ייענה לצורך הזה וייתן לו קדימות, תוכלי להיות בטוחה שהוא רואה את החלק הזה, שאת עצמך אינך גאה בו, יודע אותו, מקבל אותו (כלומר - אותך) ואוהב אותך על כל חלקייך.
להרחבה ולהעמקה... בטיפול (-:* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם פרפקציוניסטים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

