להתגלש

שלום לך,
התחושות שאת מתארת: החולמנות, "הבועה", יכולות להיות ביטוי לקושי רגשי, לחרדה או לדיכאון וגם לבעיות בקשב ובריכוז.
אם התחושות הללו מלוות אותך מאז ילדותך ואם עדיין לא עברת אבחון, שווה לעשות הערכה ולבדוק אם יש לבעיית הקשב בסיס נוירולוגי. (אני מציעה לשוחח עם המטפלת על כך ולשמוע את דעתה, כיוון שהיא מכירה אותך באופן רחב יותר)
בין אם תמצאי שיש גם בסיס נוירולגי ובין אם לאו, אני מציעה לנסות להשתמש בטיפול יותר, להיאבק עליו ועלייך, דווקא מכיוון שהחוויה של חוסר הרצף, הקושי להיות נוכחת והקושי להיות במגע עם רגשות באה לידי ביטוי גם בו. ב"להשתמש בטיפול", כוונתי היא: להגיע ברצף, לשתף את המטפלת בתחושות שאת מתארת, לנסות לזהות אם יש נושאים מסוימים סביבם את חשה במיוחד לא נוכחת, להעז ולגעת יותר ויותר בעניינים מעולמך הפנימי. לפעמים לוקח יותר זמן לחוש בטיפול "מקום בטוח", במיוחד אם זו תחושה שקשה להרגיש גם מחוצה לו.
שיטה נוספת שיכולה להיות חלק מהטיפול הפסיכולוגי (אם המטפלת שלך עובדת איתה) וגם כתרגול משלים לטיפול, היא "מיינדפולנס" (בעברית: "קשיבות"). זו שיטה שהפסיכולוגיה המערבית אימצה מעולם המזרח ופיתחה אותה ועיקריה הם: הגברת תשומת הלב והריכוז וכניסה לחוויה.
(שוב - אני מציעה לשוחח עם המטפלת על האפשרות הזו ולשמוע את דעתה.)