רווקות בגיל מאוחר

אני שולחת לך חיבוק גדול((((((())))). את כתבת שהטיפול גרם לך לשינוי. האם זה שינוי לטובה? את צריכה לעשות אך ורק מה שטוב לך. טיפול לא צריך להמשך כל החיים ואולי את יכולה בשלב זה להסתפק באחת מהחלופות עד שלא תזדקקי כלל. גבר שיאהב ותהיי יקרה לו יצטרך לקבל אותך איך שאת. ואל תקנאי בכל הזוגות הנשואים לפעמים גם שם יש אומללות וקושי רב. עם זאת אני מכירה בנות ארבעים פלוס שהתחתנו בגיל הזה ואף.הקימו משפחה. כולנו רוצים חיים אידאליים לפי הספר אבל הזמן חזק מאיתנו. האם את עובדת? אם כן האם שם יודעים על הטיפול? האם בטיפול.הפסיכולוגי את.מדברת על.הקושי הזה. האם מקבלת כלים להתמודדות? אני מאחלת לך חג שמח ותהיי מאושרת??

אני מבינה למה את חושבת שהטיפול הוא הבעיה. את הלכת לטפל באהבה נכזבת משהו שהיה צריך להיות נקודתי ולא לארוך שנים ולהשאיר אותך עוד אומללה. חבל להמשיך ולבזבז זמן יקר לכי תתמקדי במשהו שיביא תוצאות מעשיות. שהקדוש ברוך.הוא יברך אותך.

על התמיכה חיממת לי את הלב,גם אני שולחת לך חיבוק גדול,וחג מימונה ועצמאות שמח

ותפעלי למען האושר שלך. תעשי דברים למען עצמך ותאהבי את עצמך. כל טוב ובהצלחה.

שלום צליל,
אני שומעת את הכאב שלך דרך ההודעה וגם את החיפוש אחר פתרון לבעיה.
ממה שכתבת נשמע שאת רואה בטיפול עצמו את הבעיה וחושבת לעזוב אותו, כיוון שמרגישה שהוא זה שמפריע. אבל, האם באמת הטיפול הוא זה שייצר את הבעיות או שהוא נועד לטפל בהן?
אני לא מציעה לעזוב את הטיפול לפני בירור לעומק עם המטפל\ת, לגבי התחושות הקשות שאת חשה, גם בקשר לטיפול עצמו וגם בקשר למסלול חייך. הטיפול אומנם לא יכול להבטיח מציאת בן זוג, אבל הוא אמור לשמש מרחב משמעותי לתמיכה ולהבנת הקשיים והבעיות בדרך להקמת משפחה. אם לאחר שנים רבות בטיפול, את חשה שאינו כזה עוד, העלי זאת מול המטפל\ת וחשבו ביחד על אפשרות של שינוי של הטיפול או בקשי מהמטפל\ת להתייחס בטיפול יותר להיבטים מעשיים בחייך.
עצם זה שאת בטיפול ואפילו העובדה שנעזרת בתרופות, לא הופכים אותך ליוצאת דופן. מספר האנשים שנעזרו\נעזרים בטיפול, גדל וגדל ומזמן לא מהווה שוליים באוכלוסייה. מה שכדאי לעבוד עליו, הוא על התפיסה שלך את עצמך ולאו דווקא להפסיק את הטיפול עצמו.

עלהתמיכה,וחג מימונה ועצמאות שמח