אף אחד לא מבין אותי

היי
אני בחורה מאוד רגישה, מאז שאני מכירה את עצמי אני כזו
אני נפגעת מכל דבר קטן, אני לוקחת ללב ולוקח לי זמן להירגע גם מדברים הכי קטנים. סתם דוגמה לא מזמן ישבנו 3 חברות בהרצאה באוניברסיטה ואחת מהן הוציאה שתי סוכריות ונתנה לשנייה ולקחה אחת לעצמה ולי היא אפילו לא חשבה להציע. נכון זה לא חברי אבל רוב האנשים היו מבליגים ובכלל לא מייחסים לזה חשיבות, ואני לעומת זאת מאוד נפגעתי וכשדברים כאלו קורים אני מרגישה שיש אש בתוכי שבוערת לצאת החוצה ולצעוק ולהגיד "את חברה חרא למה לא חשבת לתת לי את הסוכרייה?!?!". אז כשקורה משהו שלגיטימי שאני אעיר עליו למישהו אני אומרת על זה משהו אבל במקרים כאלה אני יודעת מראש שאנשים פשוט לא יבינו למה אני בכלל יוצאת עליהם... איזו בחורה תבין מישהי בת 25 שיוצאת עליה בגלל סוכריה?! רק אנשים רגישים מאוד יבינו ולצערי כל מי שסובב סביב חיי לא מבין אותי. אין בקרבי ובחיים לא היו אנשים רגישים כמוני. ובכל פעם שאני נפגעת מאנשים, ככל שהם יותר קרובים אליי וככל שיש להם ערך חשוב יותר בעיניי אני נוטה להתרחק מהם בצורה יותר קיצונית והרבה פעמים מאבדת חברים בגלל זה.
ניסיתי המון פעמים לשנות את זה אך לצערי אני פשוט למדתי לקבל את עצמי כמו שאני, הבעיה היא שאנשים אחרים לא מבינים שאני לא יכולה לשנות את זה. הרבה פעמים אני שומעת את המשפט "תפסיקי להיות כזאת רגישה" וזה כל כך מעצבן כי אנשים לא מבינים שזה לא כזה קל לשנות את זה!
אז זה היה הסיפור המתומצת מאוד על עצמי... אשמח לשמוע את דעתכם ולענות על שאלות כי יש לי עוד הרבה לספר ולהגיד ואני מקווה שכאן לפחות יבינו אותי...