קשיים בהתמודדות עם תכנון של חתונה

שלום, אני מרגישה שזה קצת צרות של עשירים, ומקווה שבכל זאת זה מתאים להתמודדות כאן בפורום. אני עומדת להתחתן עם אדם מדהים שאותו אני אוהבת מאוד. הוא מאוד מבין ותמיד מפגין אכפתיות לרצונות שלי ולמה שאני צריכה ובכלל, כל היחסים שלנו מבוססים על אכפתיות הדדית, ואהבה, כמובן. העניין הוא מאז שהוא הציע לי נישואין נוצר מן לחץ כזה שנארגן את החתונה כמה שיותר מהר, למרות שיש עוד כמה חודשים טובים. הלחץ בא מהמשפחה והסביבה, אבל נראה שגם לו חשוב שדברים יקרו בקצב, בעוד שלי לקח לפחות שבועיים רק לעכל את כל העניין (אני באופן כללי בן אדם די איטי) ומאז ועד עכשיו היה לי קשה להתרכז בלארגן את האירוע.

מעבר לכך,אצלי האירוע עצמו לא ממש תופס מקום חשוב, ואני גם מרגישה שאני נלחצת נורא מכל הדברים הכרוכים בארגון של זה, מהמהירות שבה צריך להחליט החלטות עם משמעות כספית גדולה, מהעובדה שיהיו באירוע יותר מיד אנשים בעיני.

הטעות שלי הייתה לא להסביר לבן הזוג שלי מלכתחילה את הרגשתי. חששתי שזה יבאס אותו, רציתי לגרום לו הרגשה טובה כמו שהוא תמיד גורם לי. עכשיו, כשכבר התחלנו לתכנן דברים אני לא מצליחה להביא את עצמי להסביר לו כמה שכל זה קשה לי. ממש בא לי להגיד לו "בוא נעזוב את זה, מה אנחנו צריכים את כל האירוע, העיקר שנתחתן". אבל אני לא מצליחה. אולי כי אני רואה שלו זה כן חשוב ואני לא רוצה להרוס לו.

מרגישה בלחץ ולא יודעת מה לעשות. ברור לי שאני יכולה לדבר על זה עם בן הזוג שלי, ואיכשהוא אני לא מצליחה למרות שאני יודעת שאכפת לו מאוד ושאם הוא היה יודע הוא בטוח היה יכול לעזור ולהתחשב.

אשמח לעצות ורעיונות להתמודדות עם כל זה.