נפגעת מהפסיכולוגית שלי

רציתי להוסיף...שמאוד קשה לי לבוא אליה...אבל מצד שני כשאני לא איתה מאוד קשה לי להישאר רחוקה...אני רוצה אותה רק לעצמי. אפילו שלא יהיה לה מטופלים אחרים וגם שבעלה יתרחק....
אני מרגישה קנאה גדולה לכל הסובב אותה וזה הורג אותי...לא יודעת אם להפסיק את הטיפול...המצב יכול להביא אותי לידי דמעות לעיתים קרובות.
מצד שני הטיפול מתקדם ....רק חושבת על לסיים את הטיפול וקשה לי.

שלום לך,
את מרגישה חצויה. מצד אחד אוהבת ומצד שני שונאת. מצד אחד רוצה לשמור על מרחק ומצד שני מייחלת לקרבה. נסי לאחות בין הקצוות ולדבר עם המטפלת על הרגשות העוצמתיים שבך, גם אלו שצפים בך בין המפגשים. הם בעצם צדדים שונים של אותו הדבר. נראה שהקשר עם המטפלת, נוגע במקומות רגישים וכואבים מאוד בנפשך, של חסכים וחוסרים והמפגש איתה שמביא איתו טוּב, קבלה ואפילו אהבה, הוא יקר ערך וגם מכאיב בגלל זה. הרגשות שלך הם לגיטימיים וכמובן שגם הפנטזיות שעולות בך בנוגע לקשר איתה ולבלעדיות שאת כמהה אליה. לכל אלה יש מקום בטיפול. כשנותנים לדברים מילים ומצליחים (יחד עם הקושי שבדבר) לשתף ולדבר זה מאפשר אוורור של הטעינות הרגשית ואפשרויות נוספות של התבוננות במתרחש, עשויות לעלות.