פרידה קשה

שלום,
לפני כשבועיים חוויתי פרידה מבן זוגי ב3 שנים האחרונות לאחר מגורים משותפים. הפרידה הגיעה מיוזמתו. הפרידה אמנם לא הפתיעה אותי, שהרי היינו בתקופה קשה. למרות כל הניסיונות לתקן את הקשר, הדבר לא צלח.
כעת אני נמצאת במצב נפשי רגיש. כמעט ואינני אוכלת, אני מוצפת בזכרונות ורגשות אשם, אני מתעוררת הרבה במהלך הלילה ובוכה. נוסף על כך קשה לי מאוד להשלים עם העובדה שהקשר הסתיים ואני מנסה לשמור עמו על קשר ואותן הבעות חיבה כבעבר. הוא מצידו דואג לי מאוד, אך מבהיר לי שהדבר מונע משנינו להמשיך הלאה ומכאיב עוד יותר.
אני לא מצליחה לפעול שלא מתוך הרגש במקרה זה אף כי בשאר תחומי החיים אני בן אדם שפועל אך ורק על פי רציונל.
קשה לי להמשיך הלאה ולשחרר אף כי אני יודעת שזה הדבר הנכון לעשות.
אציין כי בעבר חויינו פרידה.. גם אותה לקחתי מאוד קשה.. היו לי 3 שבועות של דיכאון קשה מאוד עד שהצלחתי להפסיק ליצור עמו קשר ולחזור לנהל חיים תקינים (ללכת לעבודה, סידורים) ולאחר שבוע הוא פנה אליי ועברנו תהליך שבסופו חזרנו עד לפרידה זו. שממנה כבר לא תהיה חזרה.