פחד תמידי

לכל אדם יש בעיות ופנטזיות כל עוד הוא חי.
אני גם מכירה את התחושה הזו, ובערך "ניגמלטי" מימנה.
הכל פה קשור ותלוי בך. את היחידה שיכולה לעשות משהו. היות ואמרת שזה מאז שהיית קטנה אז אולי זה ניהיה לך כמו "הרגל" כמו דבר שכבר היתרגלת עליו, אך כימעט תמיד יש פיתרון.
אני מציעה לך לדבר עם בנך או אפילו לקחת אותו לטייל (בקניון בפרק, או לאן שאתם אוהבים ללכת) כמו יום כיף בערך(וזה כמוון אם אין בינכם קשר פתוח), ולשוחח עימו על הדברים שלו ל"חקור" עליו יותר(וזה שוב בתנאי שאת לא יודעת, או לא כל כך בטוחה) ופשוט תנסי לסמוך עליו, כמה שזה יהיה קשה. כך בעצם כאשר תלכי ברחוב, ויצוצו לך מחשבות כאלה, כמו שתיארת אז תחשבי על בנך, תחשבי על זה שהו כבר בוגר, עוד שנה בר מיצווה בעזרת השם, כבר ילד גדול. תנסי בכל כוחותיך לחשוב על דברים טובים ועל איך שהבן שלך מצליח, והכל טוב ויפה, ופשוט תיתחמקי מהמחשבה הרעה. תגידי לעצמך ש"אם תחשבי על זה, אז באמת יקרה משהו רע" ותידעי לך שזה נכון. הרי בסופו של דבר גורלו של כל אדם יגיעה מתישהו, זהו דבר טבעי לגמרי. תמיד, כל הזמן קורים דברים רעים אבל יחד עם זאת ג דברים טובים. את יצרת לעצמך עולם דימיוני מלא פחד שממש לא קיים. אל תיפחדי כל כך. באמת באמת תנסי לחשוב על הטוב כל הזמן במשך המון זמן. פשוט תפקידי על עצמך ומקווה ומאוד מאוד שזה באמת יעזור לך.

אני מציעה לך לפנות ליועצת או פסיכולוגית,
השיח את שבלבך ולקבל עצה שמתאימה לך,
פחד יכול לנבוע מהרבה סיבות,

אנא היתיחסי למה שרשמתי 4 הודעות שלא קיבלתי שום תגובה מאף אחד

מי אני שאוכל לענות לשאלתך,
אין שום תואר ושום כלום,
אבל נראה לי שלכיות לבד זה הכי הכי קשה.
מפחדת לייעץ לך,
אבל אולי כדאי לך להתחתן שוב??,
מקווה שלא פגעתי.

תודה רבה..

אני יודעת את כל זה ולפעמים זה עובד ולפעמים לא, אני אמשיך לעבוד על עצמי כי אין בריריה אחרת... ובכל אופן תודה..

את אמא בכל רמח איברייך,

ממליץ לך בחום להרפות אט אט את הרסן, לא בואת אחת,
תחשבי על שלבים לשחרור הרסן והביטחון יגיע איתם...