אופטימיות

שלום רומית,
אני לא בטוחה לאיזו תגובה את מצפה, כיוון שלא העלית שאלה.
בעיקר מרגישה שהרגשת צורך להעלות על הכתב את העוולות שאת נתקלת בהן, את הקושי הסיזיפי להתקיים, להתפרנס, את הקושי לסמוך על אנשים.
אני מקווה שמלבד העבודה, יש לך קשרים חברתיים או משפחתיים ושלפחות בהם את זוכה לאהדה ולכבוד.
אני מקווה שתמצאי נקודות אחיזה בחיים ושיהיו גם התרחשויות טובות, שיאזנו במעט את הקשיים וההתמודדויות.

תודה על תשובתך, אני כן רציתי איזשהי הכוונה, אני מנסה למצוא דרך להרגע ולטפל בקושי שלי כיוון שאני ממש בלחצים כלכליים ומבחינת תעסוקה אני לא מצליחה לנשום אני מנסה לעשות מדיטציות ומאוד קשה לי לשבת ולהרגע , בעבר לא הייתי כך אבל כנראה שזה קורה ככל שאתה מתבגר, הייתי בטיפול והתאכזבתי מאוד אחרי כמה חודשים עזבתי ועכשיו בכלל אין לי תקציב לזה. זה נכון יש לי משפחה אוהבת, אבל אין לי חברים ואין לי יותר מידי זמן, זה לא בראש סדר העדיפויות שלי, אני פשוט רק רוצה להרגע ולראות איזשהי תקווה במציאות שלנו פה. אולי תוכלי לתת לי איזשהי עיצה מה לעשות כדי להרגע מהלחצים באמת ולא בערך.

אפשר לקחת כדורים יש גם טבעיים. או צמחי מרפא. הייתי מציעה לך ללכת לאיזה חוג ולפגוש שם אנשים. חוג התעמלות/חוג אימון. חוג שחיה וכו. מידי פעם כדאי לצאת לסרט או למסעדה. חברים את יכולה לרכוש דרך האינטרנט דרך פורןמים בנושאים שמעניינים אותך. תקפידי על 3 ארוחות.מסודרות ובריאות. אל תאכלי גאנק. לכי הרבה לטבע הוא הכי מרגיע. בימי שבת תסעי לטיולים. אמבטיות חמימות וריחניות גם מרגיעות. את יכולה גם דרך הקופה להעזר ברפואה משלימה במחירים יותר נוחים. תפנקי את עצמך לפעמים באיזה מתנה.את גם צריכה ללמוד להיות יותר אסרטיבית כדי שלקוחות לא ימצצו לך את הדם ותדעי לעמוד על שלך. ותתנהלי יותר טוב מול בעל הדירה. ותשתי הרבה מים. חם עכשיו. שיהיו לך חיים רגועים.

שינה טובה בלילה מאוד חשוב. . לכתוב את כל הרגשות שלך על.דף. לעשות סדר וניקיון בבית ובכל מה שקשור לעבודה. לעשות ניהול זמן. לטפל בבעיות שגורמות לך לחץ. לסוע לבית מלון או צימר. עשייה כלשהי לצייר לאפות וכו. להכיר חברות ולבלות איתן זה כיף.מאוד. או עם בני משפחה. לחשוב מחשבות חיוביות.

זו בדיוק אחת הסיבות שאני לא אוהבת אנשים לפעמים, הם מגיבים מתוך חוסר מודעות או רגישות וחוסר הבנה לזולת, אני פונה אליכן טל והשנייה...האם אתן פסיכולוגיות? מדוע אתן פה בפורום? האם ביקשתי את עזרתכן הלא מקצועית? העצות השטחיות שלכן לא מעניינות אותי ומעלות לי את הסעיף....וזה מה שנקרא תרבות ישראלית שדוחפת את האף לכל מקום בכאילו עוזרים לך וכאילו שאנחנו נחמדים אבל לא באמת, הכל מסיכה.

והעצות שנתתי לך נאמרו לך מתום לב וניסיון. יש בך הרבה כעס כלפי אנשים שאת משליכה אותו כלפי כולם. אם פגעתי בך אני מתנצלת. רק שתדעי שפסיכולוגים הם לא קוסמים.

אין בתגובה תום לב וגם לא התייחסות למצב שלי, אלא רצון לנחם את עצמך.

את כותבת לי לצאת לטיולים בשבת,ללכת לחוגים ולרכוש צמחי מרפא, ללכת לשם וללכת לפה דברים שעולים כסף ודורשים גם רכב, הוצאות שבכלל אין לי , שלפני רגע כתבתי שאני עובדת כמו מטורפת ונמצאת במצב כלכלי היסטרי, אז איך בדיוק יש פה התייחסות למה שנאמר? או התעניינות באמת למצבי.

אני רוצה שתגידי לי את האמת, ואולי זה לא יקרה
האם הסיבה שאת כאן בפורום מגיבה לי למשל היא כי את בעצם גם במצב לא כל כך טוב בעצמך? לא ככה?
אחרי הכל אם החיים שלך היו מעניינים מאושרים ומספקים אני מאמינה במאה אחוז שלא היית בכלל בפורום הזה.אלא שלהגיב לאחרים במצוקה נותן איזשהי נחמה,

טבעו של האדם הוא כזה, גם אם הוא אומר דברים הוא לא באמת מודע להתנהגות, זה לא משהו רע, זה פשוט טבעו של האדם...

במקרה הזה למשל, לא פניתי אליכן,
פשוט הרגשתן צורך לבקש נחמה לחיים שלכן שגם לא מי יודע מה, לא פחות משלי.

גם אם זה לא נראה לך מה שכתבתי יש דרך להביע את הדברים שלך ולא להתלהם בצורה כזו. נראה לי שמה שירגיע אותך זה תוספת של כמה מאות אלפי שקלים בחשבון בנק. ככה לא תצטרכי לעבוד קשה ותוכלי לשים קצוץ על בעל.הדירה. לא פלא שאין לך חברים עם.הצורה שאת פונה לאחרים. אני מצטערת שבכלל הגבתי לדברייך. את לא ראויה לזה!

בהמשך למה שכתבתי לשירן,

לא ביקשתי את התייחסותכן רבת הנסיון וותק השנים, אני אפילו בטוחה שאתן צעירות יותר ממני לפי איך שהגבתן או חסרות נסיון יותר ממני....אתן אפילו לא מכירות אותי ולא יודעות מה עברתי בחיים.

הסיבה שהגבת היא ברורה כשמש, את במצוקה לא פחות ממני אבל מבקשת נחמה במצוקה של אחרים, להראות עד כמה את מבינה ויש לך נסיון,

אם היית קוראת טוב טוב את מה שכתבתי לא היית נותנת את העיצות שוות השקל האלה...כי את כל זה אני מכירה ממזמן

אני ממש לא מתלהמת, ואת בכלל לא יודעת מה יש לי ומה אין לי. עצם זה שעכשיו התעצבנת עליי וכתבת ש"אני לא ראויה לתגובה המלכותית שלך" רק מראה שאת לא יכולה להבין אדם אחר באמת.

לך שהגבתי. הרי אני באמת לא מכירה אותך. את יכולה להגיד זה לא מתאים.לי וזהו. את לא רק שמתלהמת את רותחת בזעם. כל מילות הגנאי שלך והכינויים לא מכבדים אותך. אני לא ארד נמוך לרמתך. את אפילו לא ראויה להקרא בן אדם.

שלום רומית,
את מבקשת דרך *אמיתית* להגיע לרוגע, אל מול הלחצים, הקשיים וגם אל מול חוסר צדק או רוע אנושי. מכירה את "תפילת השלווה"? ("אלי, תן בי את השלווה - לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, את האומץ לשנות את מה שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים".)
נדמה לי שקבלה של מילות התפילה באופן עמוק וכן, תאפשר לך לחיות את החיים ביותר רוגע\שלווה פנימיים.
המלחמה הפנימית שלך במה שאולי לא ניתן לשנותו, גובה ממך קורבנות: ייאוש, כאב, כעס עז.
להגיע לשלווה יחסית, זה להיות מוכנה לקבל את האפשרות לקחת שליטה על מה שאפשרי בחייך ורק עליו. לבחון שוב את סדרי העדיפויות בחיים ולפעול למען התפתחות והשגת רגשות חיוביים גם במישורים נוספים בחיים על יד הפרנסה (הקשה).

התנצלותי על העיכוב הרב במענה,