שאלה

שכחתי לציין שאני טיפוס הכי לא קנאי בשום דבר, יש בי קנאה בריאה מאוד ונורמאלית, אני יכולה לספר שבעלי גרוש ללא ילדים ועדיין בקשר עם גרושתו, טלפונים בחגים וימי הולדת וכאלה ולא מפריע לי, אני די בטוחה בעצמי, וגדלתי עם 2 אחים בנים קטנים ממני, חונכנו לחיות יחד ולהתחלק בכל, לא זכור לי מימי מצב של קנאה חזקה במישהו, חוץ מקנאות נורמלית כפי שקיימת בכל אחד.
ולהבדיל ממני גיסתי היא טיפוס קנאי מאוד לבעלה וגם לאחיותיה, היא רכושנית מאוד ובזה היא גם מודה.
לכן אני יודעת שהרבה מההתנהגות שלה היא כתוצאה מקנאה וחוסר ביטחון עצמי, רגשי נחיתות וכאלה....
אשמח לשמוע תגובות מקצועיות וגם שלכם החברים בפורום זה...

כמו שאת מתארת פה, אינך מרגישה כל כך בנוח איתה ואפילו אינך "אוהבת" אותה כל כך. אני מבינה אותך וכן מבינה כי המצב די מסובך, היות, ואינך יכולה כך סתם להיתעלם ממנה. בנוסף למה שאמרת, אינך יכולה לדבר איתה בצורה נוחה וברורה, והיא לא כל כך מקשיבה לך.
אני מציא ראשית שתיראי האם יש לה סיבה מסוימת לעשות זאת, ועל תמהרי להגיד לעצמך לא, פשוט תיבדקי. אם תימצאי אני מציעה לך לדבר איתה על הסיבה ואולי זה יכול לעזור. אם לא תימצאי סיבה את יכולה בהחלט לדבר איתה ולעמוד על שלך, כן, כן, אם היא אינה מבינה בשיחה נאותה, אז פשוט תבאירי לה את הדברים במילים אחרות(ואולי, אם יש צורך) בטון אחר.
ושוב כמו שאמרת, אם היא אינה נאה לחברתך ואינך מיסתדרת איתה כל כך, אז אינך צריה להיות בחברתה. אם אפילו לאחר שדיברת איתה וזה לא יצליח אז תנסי כמו שאמרת, "להיחמק" ולהראות לה או להגיד לה שינך רוצה בחברתה. פשוט תדברי איתה באופן ממש רציני.
אני רק רוצה לומר לך שאין לי שום הכשרה מיקצואית, אך אני אומרת לך כאו את דעתי. את מה שאני הייתי עושה אילו היתי במקומך. אם זה ניראה בעיניך אז איך שאומרים:"לכי אל זה", אני מקווה שזה יעזור לך ובאמת רוצה לטובתך. אבל אם את מרגישה שבכל זאת את רוצה להיות בחברתה אז תישארי, אבל פשוט תעשי את מה שאת רוצה, את מה שטוב לך. מה שבסדר מיבחינתך, והכל יהיה בסדר.

גם לי יש גיסה שחוקרת כל היום ומשווה ולא גומרת להשוות.
התחלתי בשיטת "האמנים", כרגע זה עובד.
קודם כל אין לי הרבה קשר איתה, זא"מ התרחקתי ממנה בכונה תחילה,
ומה שהיא שואלת - "אני לא זוכרת" ו"יכול להיות"- כך הם תשובותי.
ואפילו אני מסובבת את השיחה לדברים אחרים, לפעמים אני לוקחת אומץ ושואלת אותה חזרה את השאלה ששאלה.
גיסה לא יכולה להוות חברה טובה כשהיא משווה ולא מטה אוזן קשובה. חפשי לך חברה טובה אחרת.
בהצלחה.

תודה לך , חבל שזה צריך להיות כך, אבל עם כל הצער את צודקת לדעתי.

האמת היא שאני כן יכלה להניח את הסיבה להתנהגותה, זה משהו שקשור בילדותה ובדרך בו חונכה, הוריה גרושים ואמא שלה התחתנה מחדש והביאה ילדים נוספים כשהיא היתה קטנה ממש וייתכן שהיו העדפות מצד האבא הלא ביולוגי והוריו (כלומר סבא וסבתא הלא ביולוגיים) ויכול להיות שזה מה שיוצר אצלה את ההתנהגות הזאת.ישנם עוד דברים רבים נוספים שקשורים למשפחה שלדעתי קשורים מאוד ולכן אני לא משלה את עצמי וחושבת שבשיחה נוספת היא "תשתנה" כי היא פשוט כזאת.האמיני לי שניסיתי לחשוב עם עצמי מה הסיבה וזה הדבר היחידי שנראה לי הסיבה, אפילו ניסיתי לעשות בדק בית ולראות אולי מה לא בסדר איתי ולהעמיד את עצמי במקומה, אני אדם עם תובנה ענקית ומסוגלת להזדהות ולהבין רגשות של האחר ולא מצאתי משהו שאני גורמת להתנהגותה, מעבר לכך זה קורה לה גם עם חברות אחרות, לא מסיפוריה, אלא ממקור מהימן אחר.
אינני חושבת שהיא רעה ושהיא עושה זאת בכוונה תחילה בכדי לפגוע, היא פשוט חסרת טקט ולא מבינה את ההשלכות של מה שהיא מוציאה מפיה.
לכן אני לא יושבת לדבר איתה שוב, אני פשוט אעמיד אותה במקומה באותו הרגע כשהיא פוגעת, ואתחמק ככל שאפשר מלהיות בקרבתה יותר מדי.פעם עשיתי משהו שעבד מאוד והיא הבינה את עצמה אבל הפסקתי עם זה כי זה גרם לי להרגיש לא טוב עם עצמי.
היינו יחד והיא שאלה אותי משהו על בעלי וידעתי שהיא חיפשה בתשובתי משהו לא טוב, אז שאלתי אותה בחזרה " למה את רוצה לדעת"? והיא נעתקה ולא הבינה מאיפה השאלה וזה גרם לה להרגיש חטטנית בשאלתה. והיא שתקה ובזה נגמר אבל אני הרגשתי שפגעתי בה, כי אנחנו היינו מדברות על הרבה דברים ופתאום אני מסרבת לדבר.
האמת שבתוך תוכי אני יודעת מה אני צריכה לעשות (מה שרשמתי לך קודם) פשוט רציתי חוות דעת נוספות,ואשמח לקבל גם חוות דעת מקצועיות בכדי לדעת שאני פועלת נכון ולא פוגעת....

זה הכי חשוב לחשוב שמה שאת עושה זה הכי נכון.

אני בטוחה שבסופו של דבר תדעי מה לעשות ותגיעי לדר/המעשה הנכון ביותר. וגבי זה שאמרת שאת חושבת שאת פוגעת בה, אני מניחה שאתה בהחלט יכולה להחזיר לה שאלות, כדי שתבין שהיא מחטטת קצת יותר מידי, אך בצורה יותר עדינה. את מבינה.
מקווה שהכל יסתדר. סיון

דווקא עכשיו יש מי שיענה לך