פסיכוזה מסקס

שלום לך,
אתה לא משוגע, אלא סובל מחרדה. אולי על רקע חינוך דתי\תרבותי שקיבלת או מסיבות אחרות.
בין כך ובין כך,
שווה לגשת לפסיכולוג או פסיכותרפיסט, לאבחן ולטפל.

בהצלחה ומועדים לשמחה,

לא נראה לי שזה יעלם מתישהו.... ושאני מנסה לעשות חשיפה זה לא עוזר...
הייתי בטיפול פסיכולוגי ממושך... והוא אמר לי לא לאונן ולא להתמקד בדברים האלה...

כשאני לא מאונן ולא עוסק בזה.. אז הכל בסדר.

אני רואה אבל שאנשים מקיימים יחסי מין.. באים במגע עם זרע.. ומקסימום זורקים לכביסה... אבל אצלי זה גורם לתחושה של פאניקה.... לתחושה של משהו שמלכלך ומאיים והורס... ומקלקל הכל.... :(

גדלתי בבית ליברלי וחילוני...
אבל אני כן זוכר שהייתי בן 9 ראיתי סרט פורנו.. ואני זוכר שצפיתי שגבר גומר על האישה בסוף.. ולא הבנתי בכלל אז מה זה זרע.. ופשוט נחרדתי מה הוא עושה לה... ולא הבנתי מה הדבר המגעיל שיוצא ממנו ועוד עליה.. יכול להיות מזה זה התפתח?

יכול להיות שהסרט היווה טריגר, אבל עם הזמן פיתחת הפרעת חרדה סביב הנושא. כפי שאתה שם לב, כשמדובר בהפרעות חרדה או בOCD (הפרעה טורדנית-כפייתית), ההבנה את הטריגר כשלעצמה אינה מספיקה. היא יכולה לעזור לנו לפתח חמלה והבנה לעצמנו ולבעיותינו וזה חשוב, אבל לא די בזה.
אתה נוהג בדרך של הימנעות. בוודאי שאם אתה נמנע מפעולות שמעוררות בך חרדה - לא תחוש חרדה. השאלה היא מהם המחירים שאתה משלם. נשמע שהבעיה מציקה לך בתוך יחסים אינטימיים ומהם, אני מעריכה שלא היית רוצה להימנע.
אני מאוד לא ממליצה לעשות "חשיפה" באופן עצמאי, מפני שחשיפות באופן אקראי, אינן יעילות ואפילו להפך. רק במסגרת טיפול אצל מטפל בעל ידע וניסיון בטיפול בהפרעות חרדה.

חג שמח,

מה דעתך על טיפול סכמה תרפיה?

ההתרשמות שלי מסכמה-תרפיה היא חיובית, מפני שהוא טיפול אינטגרטיבי, יצירתי וגמיש, מאפשר עבודת עומק על מגוון של מאפיינים אישיותיים וגם עבודה ממוקדת על הסימפטומים.
רעיון טוב, במיוחד אם החרדה שהזכרת, היא חלק מקשיים נוספים שאתה מתמודד עימם.

אכן מצאתי אותו מתאים מאוד.
איך זה שאנשים מתעסקים עם זרע וכל מיני נוזלים של סקס וממשיכים כרגיל או מקסימום מתייחסים אל זה כלכלוך רגיל ומנקים עם מגבון או מכבסים בכביסה (אני גם רוצה !)

אני בחודש האחרון ממש לא יוצא מהחדר, זה לפחות שומר עליי ואני לא פוגע בעצמי או עושה שטויות ומבזבז כסף...

הפסיכולוג הישן שלי אמר לי שאני מכור להרס ואני מפחד מהצלחה ובגלל זה אני מייצר לעצמי את כל הזמן... במקום להתעסק בדברים בונים אני מייצר לעצמי כל מיני דפיקויות...

דיברתי עם המכון של השיטה שיש להם הרבה מטפלים... וזה הפחיד אותי... מה אם אני אכנס בלופים על כל הדברים האלה וזה רק יעשה אותי יותר מסכן ודפוק, במקום להתעסק בדברים מצמיחים... דבר שני... אני מת מפחד מההורים שלי... אבל אני אצטרך מהם עזרה כלכלית... אבל זה יגרום לי להרבה חרדה וזעם להיות קשור אליהם במשהו... ועוד דבר נוסף, אני מפחד לבזבז את הכסף שלי שוב על משהו סתמי... נמאס לי לבזבז כסף. אני מפחד לעבוד, אני מפחד לצאת לחיים, אני מפחד להיות ברשות עצמי, אני מפחד לחיות, מפחד מפחד מפחד....

תודה שקראת.

הרבה פחדים, התלבטויות וספקות וצעד אמיץ ומשמעותי אחד: לגשת לטיפול. כל הכבוד!
אני חושבת שהאינטואיציה הפנימית שלך הובילה אותך למקום מקצועי שיוכל לסייע לך. צעד אחר צעד, להתמודד עם הפחדים ולממש את החיים והצעד הראשון: לא להישמע לפחדים - לקבוע עם מטפל, להגיע בזמן ולהתחיל בטיפול.

בהצלחה!

חשבתי שאני יכול לסמוך על ההורים שלי שיעזרו לי, אבל לא.
אני לצערי הולך לאשפז את עצמי בבית חולים כי אין לי איפה לגור.

אם ההורים אינם מוכנים לעזור במימון לטיפול, אני מציעה שתפנה למרפאה לברה"נ, שם עובדים פסיכולוגים לצד עוסי"ם ותבקש לעשות הערכה. אם הצוות יתרשם שכדאי להציע לך מענה טיפולי-שיקומי מחוץ למרפאה, הוא יעזור בכך ויפנה אותך באופן מסודר. אל תאמר נואש. הצעד הראשון הוא לפנות לעזרה ולא להישאר במרחב הוירטואלי, המוגבל של הפורום.