מה בסדר?

שלום ליר,
אומנם אני משערת שהלקוחה שלך הבינה שאינך מתנצלת על מחלתך, אלא על אי יכולתך להגיע ומתוך נימוס. אולם לאחר הקריאה את הודעתך, תהיתי מדוע העניין מטריד אותך כל כך. עלתה בי מחשבה (- ואנא קחי את דבריי באופן מוגבל, מפני שאיני מכירה אותך מעבר לתכתובת הקצרצרה הזו בינינו ולכן המחשבה היא בגדר השערה בלבד -) שאולי האירוע הזה נגע בנפשך במקום רגיש, אולי של יחסי כח. שמתי לב כי בתחילת ההודעה, כשתיארת את היחסים ביניכן, כינית את האישה: "לקוחה" וכשתיארת את הSMS: "גברת". אולי הרגשת שהוספת המילה סליחה מקטינה אותך באופן מסוים מולה?
אם דבריי נוגעים בך, אולי שווה לך לברר עם עצמך איזה כפתור רגשי-פנימי, הופעל, לאחר שליחת הSMS, כלומר, האם ההרגשה הזכירה לך משהו שקשור ביחסים אחרים בחייך. אני חושבת, שאם תזכירי לעצמך שהיחסים עם אותה לקוחה, הם לא יחסים אחרים\משמעותיים בחייך ומוגבלים ליחסי לקוחה - עצמאית-נותנת שירות, בלבד, יוקל לך.

מועדים לשמחה,

בוקר טוב,
נגעת בדיוק במקום רגיש.
עניין השליטה מאוד חשוב לי, הכוונה לא לשלוט על אחר, אלא לא להגיע למצב שאדם אחר ישלוט או ינסה לשלוט עליי.

הנושא כל כך רגיש לי שלפעמים אני מתנהגת בכוחניות, שאיני שלמה עם אופן השימוש בו כלפי אנשים או בכלל.

הנושא יותר מורכב מכפי שאני מתארת אותו.

בעברי הרחוק הייתי מאוד טובה ומושפעת מאנשים עד כדי ניצול מצידם.
בעבודות הייתי עושה עבודות שלא היו מתפקידי לעשות, ואנשים פירשו זאת כחולשה או כטוב לב ( שיכול להיות שזו הסיבה שהייתי עושה זאת, להצטייר כטובת לב)
שורה תחתונה- הייתי "פרייארית"!

כיום אני במצב שאיש אינו יכול לנצל אותי, משום שעבדתי על נושא זה, וזה לא היה קל בכלל.
יש לי עוד מה ללמוד, כי העניין שזה הוקצן לכיוון האחר.

אני מנסה לאזן את עצמי, את בטח יודעת - זה לא קל.

תודה
ויום נהדר :)

את עושה עם עצמך עבודה משמעותית ולכן -
את האדירה (-: