האם לשוחח עם אמא או לא

אנחנו 4 ילדים אני הבכורה ועד שלושה אחרים, כולנו נשואים עם משפחות וגרים במרכז, הורינו בירושים. גדלנו בבית מאוד מלוכד, יחד עם זאת אמא לא ידעה לתת חום ואהבה , תמיד עניין אות הניקיון הבית ועם השנים הנושא החמיר מאוד והיא ממש נעשה אובססיבית לניקיון, עצבנית ומרירה, אף פעם לא היו לנו יחסים קרובים איתה ופתוחים, במיוחד לי ולה, מעולם לא דיברתי איתה חופשי, או על רגשות וכו'. כשאני עברתי תהליכים אישיים, סלחתי לה על הרבה דברים ואין בי כעס עליה. היא מאוד שטלתנית וגם לעיתים לא נותנת מנוחה לאבא שלי שהוא אדם חולה., עם אבא שלנו אנחנו יכולים לדבר על הכל, ולשתף אותו. הוא תמיד הגב החזק במשפחה, אמי די תלויה בו....העיניין כזה, במהלך השנים נהיה בלתי נסבל להגיע אליהם הביתה, אמא עצבנית, "יושבת על הצוואר" כל דבר מעירה,גם אם מנסים להגיד לה משהו היא מיד עונה "אני לא צריכה שיגידו לי מה לעשות אני יודעת" בטון דיבור לא נעים, לא נותנת חופש פעולה אצלה בבית,כאשר כולנו מגיעים עם הנכדים, יש סביב השולחן אוירה של לחץ, וכל זה ממה שהיא מקרינה, היא חייבת שהדברים יעשו כאן ועכשיו. שוחחתי עם אחיי וכל אחד מהם מרגיש בדיוק כמוני, לא נעים להיות לידה, לא נעים להגיע לשם, גם בעלי והגיסות שלי מרגישות בדיוק אותו דבר. אנחנו ממש לא יודעים מה לעשות , מאוד קשה להיות לידה, כשאחי אמר לה יום אחד שהיא צריכה טיפול או לקחת כדור להרגעה, היא התפוצצה עליו מאוד. אני ממש לא יודעת מה לעשות, מה להגיד והאם לשוחח איתה..מעולם לא שוחחתי איתה על דברים עמוקים ורציניים....אשמח לתגובה כי הגענו למצב שלא בא לנו לנסוע לשם.