מתביישת מרופאים

היי אוריה,

את מתארת מצב מאד לא פשוט. ביישנות (כמו לא מעט תכונות נוספות) היא תכונה אשר במידה מסוימת היא "תקינה" ו"נורמטיבית" עבורנו, אולם מעבר לגבול מסוים (שהוא כמובן אינדבידואלי לכל אחד), היא כבר מתחילה להפריע ולפגוע באיכות החיים שלנו. את מספרת שהביישנות מלווה אותך אמנם מגיל קטן, אולם כעת נשמע שהתכונה הזו כבר בעוצמה כזו שהיא מגיעה לסף שפוגע באיכות חייך, ואף יותר מכך (כתבת שאת יודעת שככל שעובר הזמן את אף מזיקה לעצמך בלי טיפול).
טיפול פסיכולוגי-דינמי יוכל לעזור לך להבין את התכונה הזו שלך קצת יותר, ובעיקר להבין את עצמך ואת האופן שבו את מתנהלת בחיים קצת יותר לעומק. בעזרת הבנה שכזו, יהיה קל יותר לחשוב על דרכי התמודדות אחרות, שיהיו יותר אדפטיביות ומועילות עבורך. כמו כן, בעזרת הקשר הטיפולי תוכלי לחוש שאת לא לבד עם הקשיים הללו, קשיים שלא תמיד ניתן לשתף בהם אנשים נוספים.

מקווה שהדברים יסתדרו עבורך בצורה הטובה ביותר,
יאיר.

אני אובדת עצות.. קראתי את התגובה שבוע שעבר ואני רוצה להתחיל טיפול פסיכולוגי. הבעיה מפריעה לי ביום יום. גם מבחינה פיזית וגם מבחינה שאני חושבת על זה כל היום. השאלה שלי היא איך מוצאים פסיכולוג? והאם בטוח זה יוכל לעזור?

תשאלי בקופה שלך. תחפשי באינטרנט.

אולי הם מצילות חיים. אולי הם יכולות למנוע ממך סבל בעתיד. טיפול פסיכולוגי יכול לארוך זמן רב וחבל שתחכי. אם הבדיקות הן קצרות אז את תתגברי. קחי איתך מלווה שיש לך קשר טוב איתה אולי זה יקל עלייך. חפשי רופא נעים. בכל קופה ישנה עובדת סוציאלית שיכולה לעזור לך בענין הזה ללא תשלום. אל תזניחי רוצי לטפל בעצמך!!!! יכולה להגיד לך מנסיון שאני הייתי צריכה לעבור איזושהי פרוצדורה רפואית נאלצתי לעבור בדיקות פולשניות במקומות אינטימיים ומאוד התביישתי ופחדתי. אבל לא ויתרתי אכלתי את הכובע ועשיתי את הבדיקות והשגתי את המטרה. אל תוותרי לעצמך. בריאות זה מעל לכל. בהצלחה יקרה.

היי,

איך מוצאים פסיכולוג? יש שתי דרכים עיקריות.
האחת, דרך קופת החולים שלך. ניתן לפנות למוקד זימון תורים של הקופה, או לחילופין לרופא המשפחה, להסביר לו מה הסיבה, והוא כבר ינחה אותך איך עושים זאת. הטיפול דרך הקופה הוא מסובסד למשך X פגישות.
דרך נוספת היא לפנות לפסיכולוג באופן פרטי. אפשר לבדוק ולברר פרטים מסוימים לגבי פסיכולוגים באינטרנט, באתרים ייעודיים לכך. אפשר גם לשאול חברים/מכרים/משפחה (אם יש מישהו מהם שאת סומכת עליו) אם הם מכירים וממליצים על מישהו.
שאלת גם האם בטוח שזה יוכל לעזור? כמטפלים, איננו יכולים להבטיח "הצלחה" או "פיתרון" מיידי לבעיה. יחד עם זאת, אני כן שומע את המצוקה הקשה שבה את נמצאת כעת. לכן נראה לי שטיפול פסיכולוגי בהחלט יוכל ללוות אותך עם המצוקה שלך, כשבמהלך הטיפול, הפסיכולוג יפעל כמיטב יכולתו והבנתו המקצועית במטרה לשפר את מצבך הנפשי הלא קל, וזאת על מנת להקל מעלייך ולו במעט את הסבל, בו את שרויה היום.

בהצלחה,
יאיר.

מרגישה שזה מעבר למה שאני מסוגלת..
עדיין גם לא התחלתי לחפש פסיכולוג.. :( כי פסימית בקשר לכמה יעזור.
מרגישה אבודה

הייתי במצב דומה לשלך לפני כמה שנים שהייתי צריכה להכנס להיריון ומאוד פחדתי והתביישתי ללכת לרופא נשים אבל הרצון החז\ק להביא ילדים גבר על הכל. עברתי מסע ארוך בכיתי המון בבדיקות ואף עשיתי טיפולים בהרדמה. קינאתי בנשים שהיה להן קל. אבל בסוף ניצחתי והיום אני חובקת שני ילדים מקסימים. את חייבת לעשות צעד ראשון ולהתקשר להזמין תור לבדיקה אל תשארי פאסיבית.אם את צריכה עדוד אני כאן בשבילך.

זה לא שאני לא יודעת שאני עושה טעות.. לצערי אני מודעת לזה יותר מידי שזה מתסכל.
יצא לי הרבה החודש (במיוחד כשכאב) שכמעט הזמנתי תור ואז אמרתי לעצמי שאני עושה ממני צחוק.
אני יתנהג שם כמו תינוקת.
אני צריכה קצת זמן אולי להתבגר ואז להתגבר...
כי אני לא יכולה לעשות את זה.. לא עכשיו.
יש לי מידי פעם כאבים שעושים לי תזכורת שאין לאן לברוח.. אז בסוף אעשה זאת. פשוט לא עכשיו.
ושמחתי לשמוע את סוף הסיפור שלך. כולי קנאה (קנאה במובן שרוצה להיות כמוך ולהתגבר, לא צרות עין ח"ו).
ובלי עין הרע את חובקת שני ילדים מקסימים.
אצלי זה שונה..
הבעיות שיש לי התוצאה תהיה לא דבר טוב אלא לפי מה שקראתי ישלחו אותי לניתוח (לאחת הבעיות).. אז גם זה קצת מרתיע.
אבל אעשה את זה בעתיד.
ממש מעריכה את התגובות פה.

ובעתיד שתרצי להיות אמא חשוב שתהיי בריאה ומסוגלת לעמוד במשימה. יקירתי לכי להרים טלפון לבדיקה את תראי שזה יהיה בסדר. תאמיני לי אני בכיתי כמו תינוקת לרופא והתביישתי ומה לא. תלכי להבדק בפקודה!

אעדכן

אין בך שום אמירה של אני אנצח. מה את חושבת שנשים שהולכות ללדת נהנות לפסק רגליים ולהיות תחת ידיים של כל כך הרבה אנשי צוות??????צאי מהבועה.

ואני מודה לך מעומק הלב על הדאגה למישהי שאת כלל לא מכירה.
אבל אם כתבת את מה שכתבת בתגובה האחרונה כנראה לא הבנת עד הסוף את הבעיה שלי או שהבנת תאורטית ומבחוץ בלי לנסות להזדהות עם הבעיה שלי.
בחיים לא אמרתי או חשבתי או עלה בדעתי שנשים נהנות מבדיקות ואני לא חיה בשום בועה. נפגעתי בלי שתרגישי.
מרגישה כאילו יצא לי צורה של מפונקת. האמירה שהשתמעה היא- לא נעים אבל עושים, בלי פינוק. במיוחד מה נראה לי שנשים אחרות לא מתביישות?? (אלף סימני שאלה)
הבושה ממש לא באה ממקום של פינוק וכנראה יהיה קשה להסביר את זה לאנשים אחרים שלא חוו זאת ברמה כזאת (אלא חוו ברמה רגילה כמו כל אחד שמתבייש וזה טבעי). אצלי זה יותר וזה לא מפינוק וזה לא ממקום שאני חיה בבועה. כי אני לא.
אולי אני נשמעת כפוית טובה.. כי בסה"כ הכוונות שלך טובות וכמו שאמרתי בהתחלה את דואגת לי בלי להכיר אותי. וזה לא מובן מאליו כלל! ואני מודה לך.

אבל יותר ממה שנכתב פה עד כה לא יועיל לי. עכשיו זה עבודה שלי עם עצמי. הבנתי את הקונספט.
וזה כבר נותן הרגשה לא נעימה של "די לצומי לכי תיבדקי" וזה לא נעים לי.
אעשה את זה כשאהיה מוכנה (בלי קשר לפאסיביות).
מודה לך מאוד מאוד מאוד.
ולכולם.
לילה טוב.

את לא מחפשת עזרה אמיתית. אין מה לעשות החיים הם לא לעד והזמן עובר ואם לא תעשי בזמן יכול להיות נזק שאת תשלמי עליו. אף אחד מאיתנו לא אוהב לקבל על הראש לעשות דברים שהוא שהוא נרתע מהם.

זה לא משנה מה הסיבה שאת מתביישת את צריכה לעשות וזהו.זה לא קשור לפינוק. גם לי אמרו שאני מפונקת וחלשה ומה לא. גהנום עברתי בחיים. גם היום אני לא ממהרת לשום בדיקות ואולי הכעס עליי יוצא אלייך. מאחלת לך בריאות טובה.

ולטפל בעצמך שלא יהיה מאוחר מידי.

לא התכוונתי להישמע כפוית טובה. ונשמעתי ככה.
אני מודה לך מכל הלב... באמת.

אזמין תור היום בערב.

תודה

הודעות או תגובות המנוסחות באופן שיפוטי או מאשים - תמחקנה. כך גם הודעות סתמיות או כאלו שאינן רלוונטיות, *לפי שיקול דעתנו*.
אני שוב חוזרת ומבקשת שלא להיות עם אצבע קלה על המקלדת ולשקול את שליחת ההודעות שלכם בכובד ראש.
לצערי, יחד עם ההודעה שנמחקה, נמחקות באופן אוטומטי כל התגובות לה. אין לנו שליטה על כך. קחו זאת בחשבון.

הספקתי לקרוא לפני שנמחקו ההודעות שהחלטת לעשות זאת . מקווה שאכן הזמנת תור ועלית על דרך המלך. ליבי איתך. מאחלת לך בהצלחה בבדיקה ושהתוצאות יהיו טובות. זכרי בריאות זה מעל הכל. תרגישי טוב.