מבולבלת מאוד

שלום לך,
אני חושבת שהתגובות שאת מתארת, הן תגובות נורמליות למציאות לא נורמלית. קשה לתפוס איך נערים וילדים יוצאים למסעות רצח. כאשר את רואה את תמונותיהם של המחבלים הפצועים, הרגשות האנושיים שלך פועלים ולמעשה מה שאת מגיבה אליו באותו הרגע, באופן מיידי, הוא למראה אנשים פצועים או מפוחדים. החלק ההגיוני שבך, שיודע כי מדובר במחבלים-רוצחים, הוא ודאי קיים, אך קשה לך להכיל בו זמנית, את המורכבות האיומה הזו. אני בטוחה שאת לא היחידה שמתעוררים בה רגשות אנושיים כאלו. אני מציעה לא לכעוס על עצמך בשל כך, אין נכון ולא נכון, כשמדובר ברגשות וכיוון שאת לא בתפקיד בטחוני, לא נדרש ממך לשתק את החלק הרגשי ולהפגין קור רוח ואת יכולה לשוחח אודות רגשותייך ולעבד את המורכבות בתוך עצמך. להזכיר לעצמך גם את קול ההיגיון ואת מה שבמציאות, הוביל לתמונה בה את צופה.

בתקווה לרגיעה בקרוב,