אהבה

שלום.
כשהייתי בצבא לפני 13 שנים התאהבתי בבחור שלא רצה אותי. היינו מדברים הרבה בטלפון. רוב השיחות היו ביוזמתי. לפני כמה חודשים הוא התחתן. כמה חודשים לפני החתונה, הפסקנו לדבר. הוא טען שהוא מרגיש שהקשר פוגע בי וכמה שהוא ניסה בעבר לעזור לי הוא לא הצליח. בלית ברירה נאלצתי לנתק איתו את הקשר. אני עדיין בקשר עם חבר שלו בלי שום קשר אבל זה רק בהתכתבות בפייסבוק. לאורך כל ה-14 שנים הללו, יצאתי עם גברים וגם ניסיתי לפתח קשרים אבל כל הזמן הזה הלב שלי צעק את השם שלו ופשוט לא הייתי מסוגלת לשכוח. ככה גם נהרסו כל הזמן הקשרים הזוגיים שהיו לי ונאלצתי להתחיל הכול מחדש. בתקופת הצבא התאשפזתי בגלל קשיים שהיו לי ומחסור בשעות שינה וכמובן הקשר הכושל איתו הוסיף שמן למדורה. כשהשתחררתי מהאישפוז התחלתי ללמוד באוניברסיטה אבל אז גם הפסקתי את התרופות והמצב החמיר והתאשפזתי שוב. לאחר מכן התאשפזתי עוד 3 פעמים. בכל הפעמים הללו האישפוז נבע מהחלטה רגעית להפסיק ליטול את התרופות גם מאותה סיבה שהרגשתי שאם אפסיק אולי הבחור ירצה אותי מחדש אבל בסופו של דבר זה רק פגע בי. למרות שהייתי תלמידה מצטיינת שממוצע הבגרויות שלה מעל 100, לא הצלחתי לסיים אף תואר. יש לי רק תעודה בהנהלת חשבונות וחשבי שכר . עבדתי כשנה וחצי בתחום אבל הרגשתי שזה ממש לא התחום שלי. כרגע אני עובדת במפעל לנפגעי נפש ומיואשת מהחיים. אחרי שנודע לי שהבחור התחתן ניסתי ליצור קשר נוסף למרות שידעתי בבירור שזה לא יעבוד. יש לי בעיה שאני מפתחת תלות באנשים שלא רוצים קשר איתי ולמרות שכעת אני נוטלת תרופות עדיין יש לי קשיים להירדם בלילה ואז אני כותבת לאותם אנשים שלא רוצים קשר איתי הודעות והם לא עונים. אני יכולה לכתוב ולכתוב אבל נראה לי שהמסר מובן. רציתי להתייעץ לגבי דרכים בעיתות מצוקה איך להמנע מלשלוח הודעות לאנשים שלא רוצים. איך אפשר להפסיק את התלות הרגשית הזאת בפרקטיקה כי למעשה תמיד הוא יהיה בלב שלי אבל איזה כלים אפשר להציע כדי להתמודד עם הבעיה. אני מבטיחה שאנסה הכול...