תחושה של ריקנות והחמצה

שלום ליאור,
אגיב כאן גם בהקשר להודעה הקודמת שלך, בה דייקת אותי לגבי תחושותייך: פחות קנאה ויותר תסכול. וכאן: ריקנות, החמצה, חרטה, אובדן... אני שומעת את המצוקה שאת מצויה בה. יש לי תחושה שכדי שתוכלי להתמודד עם עוצמת האיום, את זקוקה למישהו שיוכל לראות אותך ולהשיב לך את הטוב ואת החיוניות שבך (שמאוד בולטים בתמיכה שלך באחרים בפורום) אל עצמך וכדי שלא תרגישי בודדה אל מול התחושות האיומות. האם את מהרהרת באפשרות להסתייע?

אני רואה אותם מתוך כל אותם מקומות קשים שעברתי בחיים. אך עזרה לעצמי יש חיה כזו????

את יודעת, ליאור, לפעמים טיפול הוא כל כך קריטי דווקא לאנשים העצמאיים, אלו שעוזרים וידועים כמטפלים באחרים. הם אלו שלעתים מגיעים לטיפול, בעיקר כדי ללמוד להישען וכדי להרגיש עד כמה משמעותית, מחזקת ומחזיקה החוויה של להיות "מטופל".

את יודעת, ליאור, לפעמים טיפול הוא כל כך קריטי דווקא לאנשים העצמאיים, אלו שעוזרים וידועים כמטפלים באחרים. הם אלו שלעתים מגיעים לטיפול, בעיקר כדי ללמוד להישען וכדי להרגיש עד כמה משמעותית, מחזקת ומחזיקה יכולה להיות החוויה של להיות "מטופל".