שאלה

שלום חני,
טוב לשמוע שטופלת ונעזרת ושבאופן כללי את מרגישה טוב.
רגשות הם לא סטטיים. הם נעים כמו גלים, עולים ויורדים - מושפעים מאירועים חיצוניים וגם מאירועים פנימיים (מחשבות). נסי לברר עם עצמך מה קדם להרגשת הדיכאון וגם - האם ההרגשה נחווית יותר כמו עצב או כמו ריקנות? אדישות? כעס?
אם תהיי ערה לכל אלו - הרגשות יחוו פחות פתאומיים.
מה מביאה איתה שעת הערב? אולי התכנסות פנימה, בדידות, חשכה. נסי לברר עם עצמך מה משפיע על מצב הרוח ולסייע לעצמך בהתאם. אם קשה להיות בבית - צאי החוצה, בלי בחברת אנשים, צאי להליכה וכו'.
במידה והדיכאון אינו מרפה והפתרונות הנקודתיים אינם מספיקים, כדאי לחשוב על חזרה לטיפול שהיטיב איתך, לתקופה נוספת, כדי לברר יותר לעומק ולקבל סיוע פנים מול פנים ממטפלת שמכירה אותך באופן נרחב.

גיליתי לפי מה שכתבת לי שאני מרגישה ריקנות בערב.זאת הסיבה שלפעמים אני נכנסת לדיכאון פתאומי בערב.אשמח רק עם תסכימי לתת לי ראיון חוץ מהליכה,איך אני יכולה למלא את הריקנות בערב?
אשמח לטיפ ותודה רבה.

תודה ויום נפלא.

היי חני,

את מתארת סיטואציה מורכבת. כמו שנטע כתבה, הרגשות שלנו הם לא דבר סטטי, אלא מאד דינמי ומשתנה, משעה לשעה, מיום ליום, ובוודאי שגם מתקופה לתקופה.
כתבת בהתחלה: "סבלתי מדיכאון המון שנים, והייתי מטופלת אצל פסיכולוגית. כיום אני לא בטיפול והמצב שלי טוב מאד". כפי שניסחת זאת, מצב העניינים עבורך הוא "שחור-לבן". למה הכוונה? אם אני ב"דיכאון", אז מצבי גרוע ואני צריכה טיפול. אם אין "דיכאון", אז מצבי טוב מאד, ואז אין צורך בטיפול.
בעיניי המציאות יכולה להיות יותר מורכבת. בדומה למה שאת חווה עכשיו.
כשאת כותבת "אני מרגישה ריקנות בערב", מהי אותה תחושת הריקנות הזו? מה זה בדיוק המצב הרגשי שלך היום, שבו את לא מרגישה ממש בדיכאון, אבל זה מצב שבו את גם לא ממש רגועה, משהו מטריד אותך, שההרגשה שלך היא לא "הכי-הכי"? וגם למה דווקא בערב התחושה הזו מתעוררת? אולי זו תחושה שמלווה אותך כל היום, ופשוט רק בערב, אחרי שאת מסיימת את עיסוקייך ומתפנה קצת לעצמך, אז את יותר שמה לב אליה? בעיניי, אלו שאלות חשובות שכדאי לברר.
"איך אני יכולה למלא את הריקנות שבערב?" - שאלה טובה מאד, שכאן בפורום אפשר אולי לענות עליה בשתי רמות. האחת - הפתרון הקונקרטי. את יכולה לנסות ולצאת בערב עם חברים, למצוא לך משהו (אולי תחביב) לעסוק בו, לעסוק בספורט וכדומה, כל מיני דברים שיעזרו לך "למלא את החלל" הזה, ולהעביר את שעות הערב בצורה יותר נעימה. אם את מוצאת שזה עוזר לך, מה טוב.
ברמה השנייה של התשובה (שאני הייתי ממליץ עליה), היא דווקא לברר (עם עצמך או בטיפול) את השאלות, שאת מקצתן ציינתי כאן. כאמור, לא חייבים להיות במצב של דיכאון חריף כדי להרגיש לא טוב, או בכדי להגיע לטיפול.

בהצלחה,
יאיר.

יאיר ונטע.יש לי הקלה גדולה,ואני יישם את מה שהצעתם לי.יום מקסים לכם.