סובלת מלחץ

היי יעל,

לחץ כשלעצמו זו תחושה טבעית, לגיטימית, ויש לה גם שורשים אבולוציוניים. יש לא מעט מצבים בחיים בהם להרגיש לחוץ יהיה אדפטיבי ומועיל (למשל, אם אתקל בנחש ארסי, אפילו כדאי שאלחץ קצת כדי שאוכל להתרחק מהר מהסכנה). השאלה (כמו בהרבה מקרים בחיים) היא שאלה של מינון ואיזון. למה הכוונה?
מצד אחד, הסיטואציה שאת מתארת של לחץ ההתארגנות בבוקר, נדמה לי שזו סיטואציה שמוכרת כמעט בכל בית עם ילדים קטנים. מצד שני, את כותבת שאת "סובלת מלחץ", כלומר יש כאן סבל של ממש.
מעניין לחשוב למה את מרגישה ככה? מתי זה קורה לך? כמה זמן התחושה הזו ממשיכה ומלווה אותך? ומה זה בכלל תחושת הלחץ הזו שאת מתארת? (עצבים? מתח? חרדה? יש כמובן עוד הרבה אפשרויות).
מאחר ואנו לא מכירים, אני יכול להציע לך את הדבר הבא. אם את שמה לב שתחושת הלחץ שלך היא יותר נקודתית וממוקדת (למשל, בדוג' שציינת, אם זה לחץ נקודתי סביב ההתארגנות בבוקר, ואח"כ בעבודה זה חולף) - הרי שזו תחושה טבעית. שוב, כמו שזה טבעי להיות לחוץ לפני מבחן חשוב, ראיון עבודה וכדומה.
יחד עם זאת, אם את מרגישה שאת סובלת מלחץ בחיים באופן כללי, אם את מרגישה לחוצה/מתוחה/עצבנית/מוטרדת וזה מלווה אותך הרבה, ברוב שעות היום, ובסיטואציות שונות לאורך היום - אז כאן כבר מדובר בתחושה שעלולה כבר לפגוע באיכות החיים שלך, בבריאות הנפשית וברמת התפקוד. במקרה זה, הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי פרטני, שם תוכלי לברר את העניין הזה יותר לעומקו.

בהצלחה,
יאיר.